האיים האזוריים - חלק 3 - The Laughing Traveller
The Laughing Traveller

האיים האזוריים – חלק 3

ישבתי בארוחת בוקר ואחרי שלקחתי את ה"מנה הרגילה" שלי, חביתה + מוסלי + מיץ אננס, חשבתי מה אני הולך לעשות היום. מפה לשם, התחילו להצטבר לי דברים בראש אז העדפתי לרשום אותם בטלפון כדי שלא אשכח אף אחד וגם כדי שיהיה יותר נוח להתייעץ עם הפקידה בקבלה. הגעתי לאיזה 5-6 מקומות אופציונאליים ושאלתי בקבלה מה מומלץ ואיך לנסוע מאחד לשני.
במקביל ובלי קשר קיבלתי כל מיני SMSים מ-vodafone (שהיה לי SIM שלהם). איכשהו הגעתי למסקנה שהיתרה שלי הולכת להסתיים, מה שאומר שבתכלס לא יהיה לי יותר את חברה שלי מגוגל מפס. אז למרות שהיא מעצבנת, עדיין הייתי צריך אותה… ולכן הייתי חייב להטעין את ה-SIM. נשמע פשוט נכון? אז זהו שלא!

ארוחת בוקר ארוחת בוקר

היה לי בראש שבטוח אפשר להתקשר לאיזה מספר *#123 להכניס מספר אשראי וסכום ולטעון את ה-SIM. ואם לא זה אז בטח יש אפשרות איפשהו באתר אינטרנט שלהם. בשביל כל זה תמיד עדיף מישהו מקומי אז הפעלתי את הפקידה החמודה בקבלה. היא ניסתה להתקשר ל-** אבל לא הייתה שום אופציה של "לטעינה הקש 1". לעומת זה גם באתר שלהם לא הייתה אופציה של "טעינה". עדיין הייתי סקפטי אז ניסיתי גם בעצמי. הלכתי לחדר ונכנסתי לאתר מהאייפד, אבל מה? האתר לא תומך בעוד שפות ואם אין אופציה לעבור לאנגלית, הדברים נהפכים לדי קשים…

התארגנתי ליציאה לטיול ושאלתי אותה שוב מה היא ממליצה לי לעשות. שלחה אותי לאיזה מקום בעיר שאולי יוכלו לעזור לי שם. הגעתי למן משרד כזה שאין לי שום דרך להקביל אותו למשהו פה כי לא הבנתי מה זה המקום הזה… לצורך הענין אולי משהו כמו סניף דואר. היה שם איש שישב עם משהו כמו 4 PINpadים, ששניים מהם לא עבדו. למזלי, זה שמאפשר לטעון את ה-SIM כן עבד! בקיצור דרך ה-PINpad הוא יכול לבחור כל מיני "שירותים", אז הוא בחר "טעינה", הכניס את הסכום שאמרתי ו… זהו! יש SIM טעון. שילמתי בכלל במזומן כי המכשיר שמחייב אשראי היה אחד משני האלה המקולקלים חחח. לפחות עכשיו אני באמת יכול להתחיל את היום שלי.

אחרי כל ה"סידורים", בשעה טובה יצאתי לכיוון Ribeira dos Caldeiros שזה מן "פארקון" כזה עם מפל נחמד. יצאתי מהאוטו ולמרות שאת המפל רואים כבר מהכביש, עשיתי הליכה קצרה כדי לראות עוד קצת דברים. הייתה אופציה ללכת משני צידי הכביש, אז אחרי שסיימתי צד אחד ועברתי לשני, התחיל גשם די חזק. תפסתי מחסה וחיכיתי שייפסק. הוא אמנם לא נפסק, אבל כשנחלש קצת המשכתי ללכת והבנתי שזאת הליכה ממש קצרה בגינה שם.

IMG_20150507_111249 Ribeira dos Caldeiros IMG_20150507_110900 IMG_20150507_111241

בדרך למפל Prego

התחנה הבאה שלי הייתה מפל שנקרא Salto do Prego שנמצא דווקא על החוף הדרומי. היו שתי דרכים אפשריות – או לנסוע על החוף ולהקיף את הקצה המזרחי, או לחצות את האי, שזה אומר עליות וכאלה. חציית האי נבחרה והמשכתי בכיוון. אחרי כמה דקות הכביש הפך להיות כביש עפר, אבל כביש טוב, שאפשר לנסוע עליו 30-40 קמ"ש. חשבתי שזה יהיה משהו קצר והכביש יחזור להיות סלול, אבל במקום זה, אחרי 20 דקות בערך, הכביש נהפך מעפר לבוץ! בהתחלה עוד זרמתי עם זה, אמרתי "כן, אולי זה רק כמה מטרים וזה". שום דבר. נהיה יותר ויותר בוצי ובגלל שירד גשם בימים האחרונים יש מקומות עם שלוליות שאתה לא יודע מה העומק, ולא מתאים לי להתקע באמצע האי. הסתובבתי וכבר הייתי במחשבה של לחזור לכביש אספלט מתחילת הנסיעה ולהקיף את האי.

נסעתי 3 דקות ופתאום "חברה שלי" (=גוגל מפס) מתעוררת. אומרת לי "turn left". אז אני עונה לה "את לא רצינית!!" איפה היית לפני כמה דקות?! סתם רצית לראות איך אני מתמודד עם רנו קליו בבוץ???

באיזשהו שלב יצאתי מהדרך עפר והייתי על כביש יפהפה! עברתי דרך עיירה קטנטנה ומצאתי נקודת תצפית מהממת.

האיים האזוריים אחחחח איזה צבעים ! DSC01928 DSC01918 DSC01921

אחרי ההרפתקאה הזאת שארכה שעה בערך, הגעתי ל-Faial de Terra (עיירה קטנה) שממנה יוצאים למסלול של המפל, שסוף סוף היה מסלול מעגלי 🙂 .

שמתי על עצמי ת'תיק ויצאתי לדרך. לא כתבתי את זה עד עכשיו אבל כל השבילים משולטים בצורה ממש טובה. תמיד כשיש פיצול, ברור לאן צריך ללכת. אחרי איזה שעה, שעה וחצי הגעתי למפל והייתה בריכה חמודה, אז ישבתי לנוח קצת. לצערי השמש הייתה בחוץ, אני אומר "לצערי" כי תנאי התאורה היו לא משהו בשביל התמונות …

DSC01939 DSC01940 Salto do Prego DSC01933

התחלתי לחזור בהליכה כיפית כזאת, רק שב-500 מטר האחרונים בערך, התחילה ירידה לכיוון העיר, על שביל אבנים כזה, אבל שלא היו צמודות! אז כל צעד שני בערך גורם לעיקום של הקרסול…

IMG_20150507_151225 שביל מעצבן

שמיים כחולים או אשליה?

רואים את השמיים? כחולים נכון? אמרתי לעצמי שאני חייב לנצל את זה למרות שהייתי קצת עייף אחרי המסלול. ידעתי שאני נוסע לכיוון האגמים במרכז האי אבל התלבטתי בין אגם Fogo לאגם Crongo (אחד קטן יותר שנמצא יחסית קרוב אליו). נסעתי על הכביש עד שראיתי שלט לכיוון Crongo. הבעיה עם השלטים שלהם, שהם לא מציינים מרחקים, כלומר יכול להיות שתהיה תצפית במרחק קילומטר ומצד שני יכול להיות שאתה עוד מאוד רחוק מהאגם… המשכתי לעקוב אחרי השלטים אבל לא הגעתי לאגם הזה (מאוחר יותר הסתבר לי שבאמת קשה להגיע אליו).
שמתי לב כבר שלמרות שבחוף היו אחלה שמיים, פה זה לא בדיוק המצב. מעונן ואפור. החלטתי לחזור לפורנאס. עם כל הניווטים שעשיתי היום, הטלפון כבר צעק "הצילו!" אז השארתי אותו בחדר להטען ויצאתי להסתובב. הגעתי למלון Terra Nostra שזה המלון בעיר והזמנתי לי מקום לארוחת ערב. זאת מסעדה פאנסי כזאת, עם מפות, כלים יפים, מלצרים רשמיים כאלה וכו'.
למנה ראשונה אכלתי "רביול" (מלשון רביולי, פשוט היה אחד) בודד שעשוי משרימפ פרוס ולמנה עיקרית לקחתי שוב סטייק סירלוין. בשולחן לידי ישב זוג הולנדי ודיברנו טיפה. פתאום הבנתי בלי ספק שיש תצפיות על Lagoa do Fogo (עד אותה נקודה לא הצלחתי למצוא אותן אז חשבתי שיש רק את המסלול). לפחות עכשיו היה לי משהו להסתמך עליו, אבל עדיין בחיפוש באינטרנט די קשה למצוא את זה.
חזרה לאוכל – התלבטתי לגבי המנה האחרונה אבל בסוף נשברתי והזמנתי מוס לימון שהוגש בכוס הכי לא נוחה EVER! זה היה מן גביע גבוה כזה שממש לא פרקטי לאכול ממנו… בכל אופן כשהגיע החשבון, המוס לא הופיע שם ולמרות שאמרתי למלצר, לא חייב אותי! ייפי 🙂 .

למחרת בבוקר החלטתי לנסוע לתצפית על Laoga do Fogo למרות העננים. לא ממש היה לי מה להפסיד, אין לי עוד הרבה ימים, התחזית לשאר הימים אומרת שיירד גשם ולא כל כך היה לי משהו אחר לעשות. הגעתי לבלוג נחמד שממנו הבנתי איך להגיע לתצפיות. נסעתי לפי השילוט והכביש היה במגמת עלייה. ככל שעולים כך הערפל נעשה סמיך יותר, עד כדי כך סמיך שכשהגיעה נקודת התצפית, בכלל לא ראיתי את המפרץ! ראיתי אולי שלושה מטר קדימה…

IMG_20150508_111450

מתקפת ציפורים

תכלס לא ממש היה טעם להמשיך עם הכביש לעוד נקודת תצפית אבל המשכתי, רק כדי לראות אוטובוס תיירים שיורדים ממנו אנשים לתוך הענן וצוחקים, אבל בוכים מבפנים… אז אם תצפיות לא, אולי במסלול יהיה יותר מזל. נסעתי לנקודת ההתחלה שהיא בכלל באיזור אחר ויצאתי להליכה.
ההתחלה הייתה נחמדה, עלייה מתונה כשלצידי יער ופתאום שמעתי מן קולות חריקה כאלה, כמו דלת לא משומנת, אבל אני באמצע יער! לא ברור מה זה היה… בכל אופן, אחרי איזה חצי שעה הליכה, פתאום ראיתי מבנה באמצע שום מקום ומשם והלאה ההליכה הייתה בצמוד לתעלת מים, מה שדווקא היה נחמד.
Lagoa do Fogo trail
כשהתעלה הסתיימה הגעתי לאיזה שטח פתוח ולא כל כך ידעתי לאן להמשיך. שמעתי מלא קולות של שחפים, וביחד עם האוירה הקודרת היה בזה משהו קצת מפחיד למרות שלא ראיתי אותם. הוצאתי את הדף שלי עם תיאור המסלול ובאמת היה כתוב שהמסלול עובר ליד איזורי הקינון שלהם וכדאי להזהר בתקופה הזאת, למרות שהם "לא תוקפים". בגלל שפתאום הייתי בשטח פתוח הרוח הייתה הרבה יותר קרירה אז לבשתי את המעיל. הגעתי בסוף לאגם אבל זה היה חסר משמעות וחזרתי כלעומת שבאתי. לא ברור למה אני מחייך…
IMG_20150508_143005
אז אחרי איזה 6+ ק"מ, חזרתי מאוכזב לאוטו והחלטתי לנסוע ל-Caloura שהיא עיירת חוף קטנה וישבתי ככה על בירה טובה שבאה בול בזמן – מנוחה אחרי ההליכה, בשמש כיפית. (תנו לי להזכיר לכם שרק כמה דקות קודם לכן הייתי בעננים… לא כאלה של מצב רוח טוב. אשכרה עננים) היה שם גם משהו שנראה כמו מגדלור קטן אבל איזה אחד שכב שם והפריע לצלם תמונה נורמאלית.
Caloura

DSC01975

ערב אחרון בפורנאס

משם בגדול התחלתי לחזור לפורנאס. אתמול בערב גיליתי שלא רחוק מהמלון שלי, על גדות הנהר יש איזור קטן של מים חמים שאפשר לשבת בו, אז עליתי לחדר בקטנה לקחת מגבת והלכתי ל"מעיין" וסתם שכשכתי בו קצת. אתמול לא ראיתי את זה אבל הוא לא היה עמוק, ברמה שרק הרגליים נכנסו 🙂
מעיין חםIMG_20150508_181751

IMG_20150508_174921
פורנאס

IMG_20150508_182024

IMG_20150508_182047

לכבוד הערב האחרון שלי בפורנאס אכלתי ארוחת ערב במלון שלי, רציתי לראות איך זה וגם, כבר אכלתי בכל המסעדות המומלצות בעיר. כשהגעתי לשולחן היה מונח עליו מאפה יפה כזה שכתוב עליו "שמור". כבר התחלה טובה! הייתה ארוחה על בסיס אננס 🙂 .

הזמנתי פיצה עם אננס, אני יודע שזה נשמע מוזר לחלק מהאנשים אבל אני מת על זה, וקינוח עם אננס אפוי, גלידה וניל ועוד מאפים טעימים מ-מ-ש.
IMG_20150508_201416

קינוח אננס
מחר אני עוזב את פורנאס וחוזר לעוד שני לילות בפונטה דלגדה.

השאירו תגובה

רוצה לשמוע על עוד יעדים לא שגרתיים?

 

מדי פעם, לא יותר מפעם בשבועיים, אשלח לך מייל על טיול, טיפים וכד' 

יש! מעכשיו אנחנו חברים