מסע בזמן - על ההיסטוריה של התיירות - The Laughing Traveller
The Laughing Traveller

מסע בזמן – על ההיסטוריה של התיירות

רובינו אוהבים לטייל, כל אחד בדרך שלו אבל עצרתם פעם רגע לחשוב איך הכל התחיל? כלומר איך התחילה התיירות? נסו ללכת 100 שנה אחורה ולדמיין מה זה אומר לטייל. באנגלית יש מה שנקרא דאבליו הייץ' קווסטשנס – Where, when, how, why, what, how, אז ננסה לענות על חלקן.

הכל התחיל ב"גרנד טור"

אפשר ללכת אחורה בזמן עד ימי המצרים והרומאים אבל נהוג לציין את תחילת התיירות המודרנית באמצע המאה ה-17 ב-Grand Tour באירופה. אצילים בריטיים היו שולחים את הילדים שלהם שרק סיימו תיכון לצרוך תרבות בצרפת ואיטליה – בעיקר פריז, ונציה ורומא (האמיצים היו ממשיכים עד נאפולי). המטרה בעצם הייתה לרכוש ידע לא פורמלי. בתקופה ההיא, יציאה לגרנד טור בקרב האצולה נחשבה להמשך החינוך של הנער (בעיקר גברים יצאו למסע) והייתה מן סימון וי. היית חייב לצאת לשם כדי להחשב somebody.

באותם ימים צרפת הייתה המרכז התרבותי של אירופה וצרפתית השפה השלטת. אז בצרפת היו מתנסים בשפה, "יחסים בינלאומיים" וקצת אומנות (בעיקר ציור) ומשם ממשיכים לאיטליה להתרשם מאדריכלות ופיסול.

הרבה פעמים ההורים העשירים היו מציידים את הילד בכסף כדי שיעשה "שופינג". שופינג של אומנות – פסלי שיש, ציורים ואפילו אוכל כמו למשל זיתים ויין. טיול כזה היה יכול לקחת החל מכמה חודשים ועד כמה שנים.

ההיסטוריה של התיירות

(סוג של) תוכן עניינים

המהפיכה התעשייתית ועידן הקיטור 🚂🚢

אחרי זה הגיעו מלחמות נפוליאון שקצת עצרו את התיירות לצרפת אבל מצד שני בזכותו נסללו הרבה כבישים. אבל הדבר הכי חשוב שקרה באמצע המאה ה-18 זאת המהפיכה התעשייתית. היא הביאה איתה את עידן הקיטור ששינה את אמצעי התחבורה בצורה דרסטית. האניות הפכו להיות מונעות באמצעות קיטור ונבנו גם מסילות רכבת שדי "חיסלו" את הגרנד טור…

כחלק מהמהפיכה נוצר גם מעמד ביניים שהרוויח כסף והיו לו שעות פנאי שהאיצו את פיתוח התיירות. בשלב הזה בערך, שנות ה-40 של המאה ה-19, האנגלי תומאס קוק הקים את סוכנות הנסיעות הראשונה.

הקמת סוכנות נסיעות הורידה את נטל התכנון מהנוסעים ובכך הגדילה את היכולת של רבים להוציא לפועל טיולים ארוכים מרובי יעדים עם מעט מאמץ אישי. המבנה הזה בשילוב עם הפחתת מחירי הנסיעה במהירות, הוביל לכך שנסיעה למרחקים ארוכים הייתה זולה ומהירה יותר מאשר בכל נקודת זמן אחרת בהיסטוריה.

מי אתה תומאס קוק?

תומאס קוק היה מטיף בריטי ומבחינתו המקור של כל הבעיות החברתיות של אנגליה הוא האלכוהול. הוא חשב שזה השורש של הרבה בעיות חברתיות שהיו באותה תקופה באנגליה. ב-1841 הוא ארגן נסיעה של 500 איש למפגש של ה"תנועה נגד צריכת אלכוהול" (The Temperance Movement). תמורת סכום סמלי הם קיבלו נסיעה הלוך-חזור ברכבת, הופעה של להקה, אוכל ותה! ב-1845 הוא כבר ארגן נסיעה עם מטרות רווח, שבה הוא גם הכין ספרון למטיילים.

אחר כך ארגן סיור שיצא מגבולות אנגליה והגיע לסקוטלנד, אחד המקומות האהובים עליו ביותר. ב-1851 הוא כבר ארגן נסיעות של כ-150,000 איש שהגיעו מהפרברים ללונדון וכללו גם לינה. העסק התפתח ועם השנים הוא גם מגיע לפירמידות במצרים ואפילו אלינו, לארץ הקודש. תכלס הוא היה סוכן הנסיעות הראשון. אפשר לראות עליו סרטון מעניין כאן.

קוק זוכה לביקורת מצד מעמד האצולה הבריטית שכן הטיולים שלו גורמים לעוד ועוד אנשים להגיע למקומות שעד אז היו נחלתם של השכבה העשירה בלבד. מזכיר לכם משהו מהיום? למשל שהסינים מתחילים להציף יעדים?

הטיול הראשון שלי

בוא ניקח רגע אפילו את ה-20-30 שנים האחרונות, תראו כמה התיירות השתנתה! בהמשך אתייחס לכל מיני תחומים: מוסיקה, תחבורה, ניווט, תקשורת, תשלומים, לינה וצילום.

אולי אתחיל עם תיאור של הטיול הראשון שלי, שטיילתי לבד. זה היה בשנת 2000. מה לא היה? פייסבוק לא נראה באופק, וגם לא סמארטפון(!), נגן MP3 או מצלמה דיגיטלית. מה שאומר שהסתובבתי עם לונלי פלנט גדול של דרום מזרח אסיה, מצלמה ופילמים ספייר בתיק ו(כנראה) מיני דיסק עם משהו כמו 7 דיסקים. תקשורת לארץ הייתה מתבצעת פעם ב-X זמן, תלוי בזמינות של מקום עם קו טלפון.

גישה לאינטרנט הייתה כמעט אך ורק עבור קריאה (איטית) של מיילים ותקשורת עם אנשים ברמת קרבה שניה, כאלה שלא זוכים לצלצול. הפילמים שכבר צולמו נאגרים בתחתית התיק והם בערך הדבר הכי חשוב שיש לשמור עליו. אפרופו לשמור – היה מקובל להסתובב עם traveler checks, סוג של אמצעי תשלום. הם היו יותר בטוחים ממזומן כי אם הלכו לאיבוד ניתן לבטל אותם. היו שתי חברות שהנפיקו טרוול צ'קס, שאחת מהן היא של ידידנו תומאס קוק!

אמנם לא מהטיול הראשון אבל עדיין לפני פייסבוק…

מוסיקה בתנועה

בטיולים הראשונים שלי טיילתי עם… ווקמן! נו, הדבר הזה ששמים בו קסטות… היית צריך להסתובב עם מכשיר ועם "מדיה" בנפרד. הקסטות הנפוצות היו של 90 דקות כשעל כל צד מוקלט אלבום פחות או יותר. הווקמן הומצא בשנת 79 ע"י חברת סוני. מה שהעיף את הווקמן קדימה הייתה האופציה לשמוע מוסיקה מותאמת אישית. עד אז מה שהיה ניתן לשמוע במכשיר נייד היה רדיו. תחשבו על זה כמו ה-"MOD" מיוזיק און דימנד הראשון 🙂 .

בווקמנים הראשונים היה, בנוסף לפליי וסטופ, רק כפתור פורוורד, מה שאומר שאם היית רוצה להריץ אחורה היית מוציא את הקסטה הופך צד ובודק אם הגעת למקום הנכון. כמובן שזה לא היה דיגיטלי ולכן בדרך כלל היית נופל על אמצע שיר 🙁 . חיים קשים היו אז. אחרי זה כבר היו ווקמנים שכללו גם כפתור rewind וגם אפשרות לקבוע תחנות רדיו שמורות מראש!

משם כבר האנושות התקדמה למוסיקה דיגיטלית והמכשיר הבא היה הדיסקמן. פה כבר מדובר על איכות הרבה יותר גבוהה אבל גם המכשיר יותר גדול… ועוד חסרון שהיה לו בהתחלה הוא שאי אפשר היה לקחת מדיה מוקלטת. עוד לא היו צורבי דיסקים ביתיים ולכן כל המוסיקה הייתה כזאת שקנית בחנות.

לתקופה קצרה הגיח לחיינו המיני דיסק מכשיר קטן ששילב איכות שמע טובה, גודל קטן ויכולת להשתמש במדיה מוקלטת. אבל הוא לא החזיק הרבה זמן ומיד לאחריו התחילו להופיע נגני ה-MP3 הראשונים. הם היו מאסיביים. אני הלכתי על נגן ARCHOS של חברה צרפתית, כשבדרום אמריקה (2005) כבר טיילתי עם ה-iAudio של חברת COWON הקוריאנית. במקביל אליי היה גם את ה-iRiver וגם את ה-iPOD שאחרי זה בעצם הפך לאייפון… כולם פה לפניכם מהאוסף הפרטי שלי 🙂

היסטוריה של "מוסיקה ניידת"

תחבורה, ניווט ותקשורת

איך מגיעים ממקום למקום? לאן אפשר להגיע? ההורים שלי עוד הפליגו לאירופה! תחשבו מה זה… 

הנה עדות קצרה של אבא שלי על הפלגה בשנת 63 מחיפה למרסיי:

ההפלגה לקחה 4 ימים (מה שהיום עושים בטיסה של 4 שעות…), כשבדרך יש איזורים שהים סוער ואז כולם הקיאו… ממרסיי היינו צריכים לקחת רכבת לגרנובל ואמרו לנו להיות ב-10 בתחנה. אחרי הפיזור הסתבר שהרכבת הוקדמה וניסו להודיע לכל התלמידים. [לא היה ווטסאפ] אותי לא תפסו ולכן נשארתי עם מורה תורן ולקחנו את הרכבת הבאה.

בתחילת המאה ה-20 הרכב התחיל להכנס לחיים הפרטיים, מה שאפשר לאנשים לבחור לבד את היעד והזמן הנח להם. לקראת סוף שנות ה-20, לפני כ-100 שנה, נכנס גם עולם התעופה לתמונה ופתאום, בסוף שנות ה-50, להגיע ליעד מעבר לאוקיינוס לקח 'רק' ימים במקום שבועות! מלחמת העולם השנייה עצרה קצת את התיירות העולמית אבל היא נתנה פוש בעניין המטוסים למשל. בזמן המלחמה יוצרו הרבה מטוסים שאיכשהו הוסבו אחר כך לטובת תיירות.

המטוסים בהתחלה שימשו להעברת דואר ובחלק מהמקומות הנידחים שביקרתי בהם יש טיסה חוויתית שנקראת The mail route… החברות, שרצו להרוויח עוד קצת כסף פינו קצת מקום לאנשים שרצו להגיע ממקום למקום. אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו מטוסים גדולים יותר וכך פתאום היה אפשר להטיס בסביבות 100 איש!

הגעתם ליעד ולקחתם רכב, עכשיו מה? אני יכול להגיד מבחינתי האישית שזה אחד השינויים שאפשרו לי אשכרה להתחיל לטייל. בהיותי חסר חוש כיוון, ההתעסקות עם מפות מאוד בעייתית, בטח בזמן נהיגה. לכן, כשה-GPS נהיה חלק אינטגרלי מכל טלפון – תחשבו כמה בעיות ודאגות זה פתר לי! אני מגיע ליעד, מתחבר לרשת המקומית והופ – יכול להגיע לאן שאני רוצה בלי להתברבר יותר מדי.

סמארטפון

ככה בלי ששמתם לב, השחלתי לכם את הטלפון. חשבתם פעם על תקשורת? איך היו מדברים עם הבית פעם? עזבו פעם. אני; מיִדע אישי. בתחילת שנות ה-2000 במזרח הייתי נכנס בבנגקוק לאיזה מקום כזה עם מלא תאי טלפון קטנים ושילמתי לפי דקת שיחה. אני מזכיר לכם שבאותה תקופה עוד לא היו טלפונים ניידים אז היית בכלל מתקשר הביתה ויכול להיות שמישהו לא נמצא בבית… הייתה גם אפשרות לבצע שיחת גוביינא כלומר שמי שסופג את העלות הוא מקבל השיחה 🙂 .

"אינטרנט קפה" של פעם

פה תוכלו לראות את גידי גוב בצעירותו שר מלים שכתב דני סנדרסון:

אינטרנט

באותו מתחם או במשהו שנקרא "אינטרנט קפה" הייתה גם אפשרות לשלם על אינטרנט לפי זמן שימוש. האינטרנט באותם ימים היה תכלס רק מייל. ולראות תמונה על המסך לקח נצח! הימים ימי הוטמייל ויש לי תיבה של 2 מגה. זאת לא טעות. מגה. היה קצת פחות ג'אנק מייל אבל זה עדיין אומר שכל הזמן צריך למחוק דברים… אחרי זה האנושות התקדמה קצת, ואני עברתי למייל של YAHOO עם תיבה בנפח… 6 מגה!

עוד הרבה לפני שהיה אימייל היה רק מייל (דואר), בלי ה-prefix של ה-electronic. תחשבו מה זה אומר – צריך לכתוב, לא להקליד(!), למצוא מעטפה ולקנות בול. אחרי שיש את כל אלה – אפשר לשלשל את המעטפה לתיבת דואר ואחרי כמה שבועות היא תגיע ליעד…

בול קלאסי לשליחת גלויה מאנגליה. מתוך אוסף הבולים שלי… זוכר ששנאתי את הבולים האלה

לשמור זכרונות

אם כבר מכתב, מוכרחים לדבר רגע גם על אחותו הגלויה, פוסטכארד. מה שהיא אפשרה זה בעצם לשלוח סוג של זכרון ויזואלי מהמקום בו מטיילים כי עוד לא הייתה אפשרות לצלם ולראות את התמונה באופן מיידי. רגע של שפה ברשותכם – גם בעברית וגם באנגלית יש פה משהו נחמד. באנגלית שילוב של שתי מלים, "כרטיס" + "דואר" ובעברית בעצם מתארים אותה, היא הרי גלויה! (כולם רואים אותה). אני מאתגר אותכם לחשוב על עוד מילים כאלה בעברית…

למה השיר הזה קשור? הנה כמה מלים מתוכו:

Gimme a ticket for an aeroplane 
Ain't got time to take a fast train 
Lonely days are gone, I'm a-goin' home 
My baby, just-a wrote me a letter

צילום

המצלמה הייתה עובדת על דבר שנקרא פילם שהוא מוגבל ל-24 או 36 תמונות ואת התמונה כמובן שאי אפשר היה לראות בזמן אמת. כלומר היית לוחץ קליק ו…זהו. אין לך מושג איך היא יצאה – טובה או מטושטשת, מוארת או חשוכה. מצד שני אתה מפחד לצלם עוד כי אתה די מוגבל בכמות… כל זה אומר שהיית מסתובב עם כמה פילמים ספייר בתיק כדי שתוכל להחליף במקרה שייגמרו לך התמונות. כשחוזרים הביתה או למקום מתורבת, תלוי באורך הטיול, מוסרים את הפילמים לחנות צילום שמדפיסה את התמונות ואז "צריך" לסדר אותן באלבומים… כל זה ועוד לא כתבתי מלה על צילום וידאו! 

כל מיני

לא דיברתי על עוד מלא דברים… מקומות הלינה התחילו למשל בתור פונדקי דרכים – inns, וגדלו להיות מלונות רבי קומות כמו Savoy או Ritz. ואם כבר מלונות הנה משהו נחמד לסיום, רק בגלל שאהבתם את הרקורסיה. רגע שמשלב תיירות, מתמטיקה ועברית (בקטנה). תתארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה – יש מלון עם אינסוף חדרים. לילה אחד המלון מלא באינסוף אורחים. עכשיו מגיע למלון אורח נוסף ושואל אם יש מקום. במקום ללכת על הפתרון הקל ולסרב לו, מנהל המשמרת חושב על פתרון! תראו את הסרטון הבא ותמצאו גם רגע שקשור לעברית 😉 . אזהרה: מתישהו הסרטון מתחיל לחפור קצת במתמטיקה אבל תהיו חזקים!

 
איזה חוויות טיול טכנולוגיות יש לכם מטיולי העבר? שתפו אותי!
השאירו תגובה

רוצה לשמוע על עוד יעדים לא שגרתיים?

 

מדי פעם, לא יותר מפעם בשבועיים, אשלח לך מייל על טיול, טיפים וכד' 

יש! מעכשיו אנחנו חברים