פגישה ראשונה עם ונקובר איילנד - The Laughing Traveller
The Laughing Traveller

פגישה ראשונה עם ונקובר איילנד

הטיול שלי בונקובר התחיל בנחיתה בונקובר וביקור באאוטלט שנמצא ממש קרוב לשדה התעופה. עד כדי כך קרוב שאחת האטרקציות שלו היא להסתכל על מטוסים שעפים מעליך 🙂 . אין כמו קצת שופינג טוב כדי להרגיע את המצב רוח! בבוקר שלאחר מכן לקחתי מעבורת לונקובר איילנד. את המעבורת הזמנתי מראש כאן כדי שלא יהיה מצב שאני מגיע ואין מקום או משהו כזה.

בגדול המטרה הייתה להגיע כמה שיותר מהר לצפון האי (הגעתי טיפה דרומית לפורט הארדי במפה פה) כדי לראות את דובי הגרילזי ואת האורקות כמו שכתבתי כאן. יחסית לחלק הדרומי של האי, צפון האי הרבה פחות מתוייר. בוא נגיד שמה שבדרך כלל עושים זה את המשולש – ננאימו, טופינו, ויקטוריה. אני רציתי להגיע צפונה ספציפית בגלל דובי הגריזלי. הקטע שהם לא נמצאים על האי עצמו אלא יותר קרוב ליבשת עצמה על כל מיני איים בגדלים שונים.

בדרך למעבורת עצרתי בוולמרט לסיבוב קצר. נכנסתי בשביל גזר גמדי וביף ג'רקי כדי שיהיה לי מה לנשנש באוטו אבל יצאתי עם עוד כמה דברים 🙂 . החוויה שלי שם, בניגוד למקומיים, מאוד טובה. אני מגיע כשאין תור, נדהם מאיזה דברים אפשר לקנות שם ובסוף הקופת שירות עצמי גם מאוד נוחה.

המעבורת לננאימו יוצאת ב-11 אבל ביקשו להיות שעה קודם. אחרי שעוברים את הבוטקה כל מכונית מקבלת נתיב לעמוד בו וכולם מחכים יפה בתור. אני מדבר איתכם על עשרות מכוניות!  המעבורת יוצאת מהצד הצפוני של ונקובר (Horseshoe bay) ולוקחת כמעט שעתיים. בהתחלה עמדתי בחוץ עם הרוח החזקה בפנים, וכשזזתי קצת הצידה, היה הרבה פחות חזק. אפשר גם להכנס למטה אם ממש לא רוצים להיות בחוץ.

טבע באיזור ננאימו

למרות שתושבי ננאימו לא יאהבו את מה שאני הולך לכתוב, ננאימו היא סוג של תחנת מעבר. היא נקודת כניסה טובה לאי לאלה שרוצים להגיע מערבה לטופינו או צפונה. בעיר עצמה לא מצאתי יותר מדי דברים לעשות, אבל בקרבתה יש כל מיני מסלולים, מפלים וכו'.

לא רציתי לעשות את הנסיעה הארוכה צפונה באותו יום ולכן כשהגעתי לאי נסעתי למקום לא רחוק שנקרא Neck point park להליכה קצרה על החוף. בדרך פגשתי מקומי מבוגר שמצלם שם שקיעות וכאלה… 

משם נסעתי ל-Ammonite falls להליכה בתוך היער. קצת אחרי שהתחלתי פתאום קלטתי משהו קטן עף. ואז נקישות. זה היה נקר. זוכרים את וודי וודפקר?? אז כזה! הוא ממש מזיז את הראש ונותן בעץ. זה משעשע למדי 😉 .

היה קשה לצלם את המניאק, כי מה קורה? הייתי לבד ביער ופתאום שמעתי את הנקישות. עמדתי במקום וזיהיתי מאיפה בא הרעש. אפילו ראיתי אותו. הקטע שעכשיו צריך לעשות תנועות מאוד מאווווד זהירות כי אחרת הוא יכול לעוף והופ, ברגע הלך ה-photo-op. בנוסף, הוא גם מסתובב סביב הגזע, זה לא שהוא עושה לי פוזה בזוית שנוחה לי… בסוף תפסתי אותו בתמונה ממש טובה, הייתי גאה בעצמי!

השביל מסומן ככה ככה והיה נחמד מאוד רק חבל שבסוף, הירידה למפלים הייתה חסומה!! למה אף אחד לא אמר לי?! כאילו פגשתי אנשים בדרך… בכל אופן, אם ייצא לכם להגיע לשם, רק תדעו שהחלק האחרון (זה שהיה סגור) זאת ירידה יחסית תלולה ויכולה להיות חלקה.

 

ננאימו העיר – Nananimo

היה כבר אחרי הצהריים והתחלתי לחזור לכיוון העיר. לפני הטיול קראתי על משהו שנקרא Nanaimo bar, בר בקטע של חטיף, לא פאב. ניסיתי להבין מה הסיפור בכלל והגעתי לאיזה פוסט באינטרנט שהמליץ על המקומות עם ה-Nanaimo bars הכי טובים.

חניתי ליד הראשון ברשימה. הלכתי אליו והיה סגור. למזלי בדיוק ממולו היה עוד מקום מומלץ, שהזכיר לי מקום אחר בנובה סקוטיה, זה מן דלי כזה עם הרבה דברים שנראים טעימים, אבל כמו שרואים בשלט המטבח כבר היה סגור 🙁 . קניתי את הבר והאישה שם אמרה לי שזה פחות מתוק מהמתכון מהמקורי. נתתי ביס וחשבתי לעצמי ״אם זה פחות מתוק…״. לא המשכתי לעוד מקומות כי הבנתי את הקטע…

מלח כשר…

עשיתי סיבוב על הטיילת של ננאימו כשבקצה אחד של הטיילת נמצא ה-Bastion שזה סוג של "מבצר" מתומן (מסתבר שיש לי קטע עם מבנים מתומנים) וגם ראיתי מטוסי-ים (sea planes), לא יודע איך לקרוא לזה בעברית… סתם הליכה נחמדה, לא יותר.

Bastion

על הטיילת של ננאימו

בערב אכלתי בביסטרו מומלץ בשם The nest ש… היה מלא! אבל ה"מארחת" מצאה ל מקום על הבר. למה במרכאות? כי כשהתחלתי ככה לדבר עם המלצרית/מארחת הסתבר לי שהיא בעלת המקום. לפי כמה שנים היה לה עסק של קייטרינג בבאנף ברוקיז הקנדיים. המנות היו ממש טעימות. למנה ראשונה הזמנתי מיקס של פירות ים ולעיקריות ריזוטו פירות ים שאמנם לא מצטלם משהו אבל היה טעים מאוד ופוצץ אותי. עד כדי כך שלא אכלתי קינוח!

היא הראתה לי תמונות ממקום בצפון האי שרציתי להגיע אליו אבל בסוף לא הסתדר לי כי היו שם עבודות בכביש. הדרך לשם הי על מה שנקרא logging road. אלה דרכי עפר שמיועדות למשאיות עם גזעים. היא הראתה לי את הגודל והרוחב של המשאיות האלה. וואו. אתם לא רוצים לנסוע שם לבד!!

 

עולים צפונה

ישנתי קצת מחוץ לעיר במן מוטל כזה עם בריכה שיצא לי להנות ממנה לבד חחח. אחרי ארוחת בוקר פשוטה מאוד אבל בול מה שאני אוהב (סינמון בייגל עם קרים צ'יז) התחלתי בנסיעה צפונה כשאני יודע שיש לי יום ארוך… בחוץ שמיים אפורים והגשם לא מפסיק לרדת. בדרך כלל לא חזק מדי, וגם לא קר, משהו כמו 17 מעלות בלי רוח בכלל. תכלס הייתי יכול להסתובב רב הזמן עם חולצה קצרה.

עצים בני 800 שנה!

העצירה הראשונה שלי הייתה Qualicum beach שזה שם של עיירה. תכלס לא הכי הבנתי מה ההתלהבות מהחוף שם. המשכתי הלאה לקוואליקום פולס (falls). מסלול הליכה נחמד ומפלים יפים. משם המשכתי ל- Cathedral Grove שזה מסלול קצר בין עצים ענקיים, יש שם כאלה בני 800! הקטע שהיה קצת קשה להסתכל למעלה כי כל הזמן ירד גשם… עוד משהו שאהבתי שם זה שבתחילת המסלול יש קטע נחמד עם איסוף תרומות, שמו את זה בתוך העץ 🙂 .

טיפ: זה מסלול מאוד פופולארי ולכן מומלץ להגיע מוקדם. החל מסביבות 10 אני מעריך כבר נהיה שם מלא ואז זה פחות כיף להסתובב שם 

ונקובר איילנד

Cathedral Grove

פניתי מערבה לכיוון Port Alberni כי רציתי להגיע למקום שנקרא החור בקיר… זה מקום שראיתי תמונות שלו ומאוד סיקרן אותי. מה הקטע? יש לי אותו על המפה בגוגל אבל בשטח אין לזה שום חיווי כי זה לא מסלול רשמי! לא מצאתי אותו. ידעתי שיהיו לי עוד הזדמנויות לעבור בסביבה אז שחררתי. עוד נחזור אליו בהמשך הטיול.

עצירה במרכז מבקרים גרמה לי לחשוב שלא יהיו הרבה מים במפלים כי אנחנו בדיוק בסוף הקיץ והיה להם קיץ מאוד יבש. מקמפבל ריבר נסעתי ל- Elk falls, שמורה קטנה עם כמה מסלולי הליכה שהגדול בהם עובר דרך גשר תלוי ומוביל למפל. היה ממש יפה! בהתחלה הלכתי לגשר עצמו, חציתי אותו ואחרי זה המשכתי לנקודת תצפית אחרת, שצופה על הגשר. הגשר ממש חדש, הוא כולה מ-2015!

מעניין אותכם לקרוא עוד על האקו-סיסטם של האי? כתבתי על זה פוסט ייעודי!

 

Elk falls

צפון ונקובר איילנד באיזה שהוא שלב במהלך היום פתאום המצלמה שלי הפסיקה לצלם וידאו! ככה. בום. רעם ביום בהיר. מי מה, אין תשובה. התבאסתי רצח. אבל עדיין צילמתי עם הטלפון… 😱😤😢 החיפושים באינטרנט לא הואילו אבל למחרת, בסוף, הצלחתי להתגבר על התקלה!

צפון ונקובר איילנד, טלגרף קוב – Telegraph Cove

מכאן הייתה נסיעה לטלגרף קוב, של משהו כמו 3 שעות. תכלס נסיעה די משעממת, כלומר בין עצים ירוקים, אבל זה כבר פחות מרגש בשלב הזה. לא הבנתי כמה המקום הזה חור עד שהגעתי אליו. הקטע גם שהכביש לא צמוד לחוף… זה כל כך חור שאפילו אין פה וויפי! כלומר אם אתם מתעקשים, אפשר לשלם אבל גם הם בעצמם אומרים שהחיבור לא טוב.

מכירים את זה שאתם מגיעים למקום כלשהו ומשהו פשוט מסתדר לכם? קשה להסביר את זה אבל ככה הרגשתי. בואו נגיד שגם העובדה שהגשם הפסיק עזרה 🙂 , אבל המקום פשוט מהמם! יפה ופסטורלי כזה וגם הייתה תאורה נעימה. הבתים הצבעוניים עם הסיפורים שלהם, נתנו הרגשה של מוזיאון (בקטע טוב). הקפתי את כל הנמל ועשיתי הליכה קצרה. 

ממש בקצרה על המקום – הוא הוקם ב-1911 כתחנת טלגרף (הגיוני לא?) ובשנים יותר מאוחרות היא שימשה כבסיס לתעשיית העץ (logging) באיזור. כיום, זה היישוב האחרון מסוגו בונקובר איילנד, כלומר עם ה-broadwalk הזה שבנוי על המים.

 


הבית שלא גרתי בו חחח




אכלתי ארוחת ערב במקום היחיד שיש פה ושוב אכלתי יותר מדי… מחר בבוקר אני יוצא לסיור דובים, צפוי קצת גשם אבל נקווה שלא יותר מדי. קנט ווייט!!! 🐻🐾🐻🐾

חושבים על טיול לונקובר איילנד? חסר לכם מידע ורוצים להתייעץ?קבעו איתי פגישת ייעוץ!

השאירו תגובה

רוצה לשמוע על עוד יעדים לא שגרתיים?

 

מדי פעם, לא יותר מפעם בשבועיים, אשלח לך מייל על טיול, טיפים וכד' 

יש! מעכשיו אנחנו חברים