רוכבים לשנונסו - The Laughing Traveller
The Laughing Traveller

רוכבים לשנונסו

אז היום, היום השני רצינו לרכב לאחת הטירות היפות בעמק, שנונסו Chenonceaux. קצת מאתגר, בכל זאת 30 ק״מ (ללא בירבורים) לכל כיוון אבל רגע, בשביל זה באנו לא?

עושים שוק :)

כשישבנו בארוחת בוקר, כיפית כזאת עם קרואסון טרי, ריבות וכו', רשמנו על דף בפירוט כל מיני נקודות ציון לאורך הציר כדי שיעזרו לנו בניווט וזה די עבד… 3 שעות אחר כך היינו שם! בדרך עצרנו בעיירה קטנה ועשינו שוק – לחם, נקניק, עגבנייה, ופירות.

רכיבה בין כרמים

היום הרכיבה לא הייתה לאורך הנהר אלא בין כרמים, אז ראינו הרבה ענבים וגם אכלנו כמה בדרך. לא יאומן איזה טעם, כל כך מתוק! אנחנו רגילים מהארץ שאם הענב קטן הוא בדרך כלל חמוץ, אבל אלה היו די קטנים וממש מתוקים 🙂

אני בכרם

אז זהו, הגענו וזאת באמת טירה מהממת! עם הקשתות האלה על הנהר, הצריח כמו באגדות, והגנים היפים. אז תחשבו, מגיעים למקום, שמיים כחולים, גנים מטופחים כאלה, ארמון על נהר… מה עוד צריך?!

שנונסו

בפנים יש כל מיני דברים ״מוזיאון סטייל״ שפחות מדברים אליי אבל הייתה שם קומה שלמה של מטבחים! אחרי הביקור לא ממש היה לי כח לחזור… עוד פעם 30 קילומטר, קצת עליות, אותה דרך… וגם תכלס זה מעייף – 3 שעות רכיבה, עוד משהו כמו שעתיים של הסתובבות בגנים. לא פשוט.

היה קצת מבאס וישר חשבתי על הקומבינה שעשינו בסרי לנקה עם האופנועים שכמובן זה לא אופציה פה. גם בגלל שזאת מדינה מערבית וגם בגלל שאני עם אמא שלי, אבל בסיטואציה אחרת זה היה יכול להיות מעניין 🙂 . התחלנו לחזור והיה דווקא קצב לא רע, נסענו בלי עצירות איזה 45 דקות וגם בלי טעויות (שזה לא טריוויאלי). שאלנו מישהו כדי לוודא שאנחנו בכיוון הנכון והוא אמר לנו משהו שזה לא היה איך שבאנו… בסוף התברר שזה היה חתיכת  קיצור, אז חסכנו זמן ולכן הרשינו לעצמנו לעצור לכמה טעימות יין.

טעימות יין

הטעימות פה די שונות מסקוטלנד. זה הרבה פחות תיירותי, אין סיורים. פשוט נכנסים ל״חנות״ וטועמים כמה כוסיות של יין מהאיזור, או יותר נכון ה"תת איזור". לאיזור שהיינו בו קראו Vouvray. הקיצר… נכנסנו לאחד כזה, טעמנו, אמא שלי כבר התלהבה והתחילה לחשוב על משלוח של קרטון (!) לארץ אבל בסוף זה נעצר. המשכנו לעוד חנות כזאת, יותר קרובה ל"בית", שהייתה במן טירה כזאת. עלינו בכביש די תלול והשעה הייתה 4 דקות לשש, כשהמקום נסגר בשש. שאלנו אם אפשר לטעום, המוכרת אמרה שכן אבל רק אם ממש נמהר, אז חשבתי שנעשה כמה צ׳ייסרים 🙂 . זה היה יקב יותר טוב מהקודם אבל לא טעמנו מספיק… אולי נשוב…

ירדנו למטה לאכול ארוחת ערב במלון, זה קטע כיפי כזה כי אז בסוף הארוחה, כשעייפים אחרי האוכל והיין, לא צריך לנהוג או לחפש תחבורה, פשוט עולים קומה אחת ברגל ומתרסקים על המיטה 🙂 . אז קיבלנו את הפלטה השחורה הזאת, מנחשים מה זה? (מת על העיצוב שלהם!)  בין המנה העיקרית לקינוח, מגיעה פלטת גבינות, אני לא ממש אוהב אבל אמא שלי כן אז הפלטה עצרה לידי ואז צריך לבחור. הקטע שהן מסריחות! אחרי דקה שתיים כבר די קשה לסבול את הריח הזה, ואז כששמו לנו את הצלחת, הפלטה זזה משם למזלי.

מנחשים מה זה ? פלטת גבינות
אחרי שסיימנו עם הגבינות, הגיע הקינוח ה"נורמאלי"… תראו איזה צלחת יפה! כאילו שבורה כזאת, ממש אהבתי. כמו שאתם מנחשים זה היה קשור לפירות יער.

לטירה הבאה

קינוח פירות יער

 

השאירו תגובה

רוצה לשמוע על עוד יעדים לא שגרתיים?

 

מדי פעם, לא יותר מפעם בשבועיים, אשלח לך מייל על טיול, טיפים וכד' 

יש! מעכשיו אנחנו חברים