טיול בצפון מערב צרפת
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בין סן מלו למון סן מישל

חיים של תחנות רכבת

הטיול התחיל בנסיעת רכבת מפריז מערבה לסן מלו (St Malo), על הגבול בין נורמנדי לבריטאני (צפון מערב צרפת). מגיעים לתחנה בפריז ומסתכלים על המסך הגדול שיורה לנו לאיזה רציף להגיע. בכלל, יש חיים שלמים של תחנת רכבת שפחות מוכרים לציבור הישראלי (אני מתעלם רגע מהרכבת שיש לנו פה על שלל תחנותיה…).

אנשים מגיעים בבוקר לתחנה, לוקחים כוס קפה וממתינים בסבלנות מול המסך עד שתי דקות לפני שהרכבת יוצאת כשאז רואים מאיזה רציף היא יוצאת. חיכינו כמו כולם ואז קיבלנו: "רציף 7". על הכרטיס גם הופיע מספר הקרון, "קרון 20". מתחילים ללכת. הולכים והולכים. והולכים והולכים. עוד ועוד. ואז מסתכלים על הרכבת ורואים שזה רק קרון 8 🙁 . כל קרון הוא באורך של משהו כמו שני אוטובוסים לפחות… בקיצור, הלכנו לפחות איזה 5 דקות עד שראינו את קרון 20 ו-sure enough הוא היה האחרון ברכבת 🙂 . הנסיעה לקחה 3 שעות ועברה בצורה חלקה.

כשהגענו לסן מלו חיכתה לנו הליכה של איזה רבע שעה מתחנת הרכבת למלון שהיה בתוך החומות של העיר העתיקה. הלכנו לשם, התמקמנו, התארגנו, החלפנו בגדים ולקחנו אופניים להתחיל בטיול! התכנון ליום הזה היה לרכב מזרחה על הקו החוף עד קנקל (Cancale). כשלקחנו את האופניים האיש בחנות אמר לנו "פשוט תרכבו לאורך החוף אי אפשר ללכת לאיבוד", גיחכתי לעצמי, כנראה שיש יכולות שהוא פשוט לא מכיר 🙂 . אבל ברצינות, זה אף פעם לא רק כביש אחד, אז למישהו מקומי זה נראה נורא פשוט אבל…

מתחילים לרכב לקנקל

אז התחלנו לרכב בתוך ערים כמעט על קו החוף מהיציאה מסן מלו עד Rothéneuf ואם תסתכלו על המפה תראו שמדי פעם יש כל מיני "לשונות" כאלה אז נוסעים אליהן ורואים נוף ממש יפה, קצת טבע פראי כזה, כל מיני מפרצונים וכו'. הדרך עצמה לא לגמרי שטוחה ויש לנו מדי פעם עליות וירידות, ובנוסף, ביום הזה של הרכיבה אין שביל אופניים ייעודי, מה שאומר שרוכבים על הכביש. עצרנו לכמה תמונות בנקודה C שזה מן בית קפה קטן עם מיקום ממש טוב וחזרנו לכביש הראשי שלנו, D201.

אחרי משהו כמו שעה וחצי שעתיים הגענו לפיצול – האם להגיע ל- Pointe de Grouin או ישר ל-Cancale. ואמרתי שאם אנחנו כבר פה בוא נראה את הנקודה הזאת. הדבר הסתבר כהחלטה הנכונה כי זאת הייתה הנקודה ביום הזה! זה שפיץ ממש צפוני ולידו יש כל מיני איים עם צבעים מעניינים של אצה ירוקה, חזזית צהובה וסלע אפור כשממש ראו את השכבות האלה. מים כחולים יפים כאלה (כי השמש יצאה קצת), באופק רואים מרינה קטנה עם כמה סירות ו…זהו בערך אבל מאוד יפה. עצרנו שם לאיזה בירה והמשכנו לקנקל.

לא היו לנו תכניות מיוחדות לקנקל, רק אמרנו שנעבור דרך העיר, אבל כשנכנסנו ל-office de tourisme שם קיבלנו מידע חשוב לגבי מסלול רכיבה ביום למחרת. בינתיים השארנו את האופניים וירדנו להסתובב קצת על החוף רגלית. קו חוף יפה עם שפל די גדול וראיתי שם איזה איש מסתובב ואוסף צדפות Huitre שזה די הבית שלהם… סיימנו את הביקור בקנקל והתחלנו את הדרך חזרה באותו מסלול.

דרך הרגליים הבנו שבהלוך היו יותר ירידות 🙁 , אז לא מספיק שעכשיו יש יותר עליות, יש גם רוח נגדית וגם "בונוס" של גשם! לא כבד או משהו אבל כן קצת מעצבן, המזל היה שלפחות היו לנו מעילי גשם. אז אחרי עוד שעתיים בערך של רכיבה הגענו חזרה לסן מלו, בסביבות 8 וחצי-9 כשבחוץ עוד אור! בגלל שהיינו בסוף יוני הימים מאוד ארוכים וחשיך אחרי 10!! התארגנו וירדנו לאכול בסביבות 9 וחצי והעיר כבר די סגורה… מה שגרם לנו ליפול לאיזה tourist trap ולשלם מחיר מופקע על ארוחת ערב…

יום חדש - רוכבים לדינאן

למחרת קמנו כמו חדשים ואכלנו ארוחת בוקר במלון. התכנון ליום הזה היה לרכב ב"עמק הראנס" כשהכיוון הכללי הוא דרומה, לפי המסלול שקיבלנו ביום הקודם, שהוא לא בדיוק צמוד לנהר. בשביל להתחיל את המסלול צריך לקחת מעבורת של כמה דקות שחוצה את הדלתא של הנהר ומעבירה מסן מלו לדינאר. איתנו על המעבורת היו משפחה, זוג בשנות ה-40 שלהם עם 4 ילדים כשהגדול אולי בן 11… אז הגדול ועוד אחד רוכבים על אופניים משלהם ושני הקטנים, אחד על אופני טאנדם עם אמא שלו והכי קטן עם כסא אצל אבא שלו, כשלאבא עוד מחוברת עגלה עם ציוד, כל הכבוד על הרוח הספורטיבית!

אחרי 10 דקות של שייט הגענו ליעד ויורדים מהמעבורת רק לגלות שכדי לצאת מהמזח צריך לעלות כמה מדרגות ואין משהו נגיש… כמובן שהרמתי את האופניים שלנו וגם הצעתי עזרה לאיש שם עם כל הציוד שלהם.

חזרה למסלול… מצאנו את החיבור לשביל ויצאנו לדרך. בניגוד לאתמול שרכבנו על כביש עם מכוניות, היום היינו בשביל מופרד לאופניים שחלף דרך שדות חיטה, תירס ועוד והיה מאוד שקט וכמעט שטוח לחלוטין. בדרך עברנו דרך כל מיני כפרים ציוריים קטנים כאלה, בית פה בית שם, לכל בית גינה ענקית עם חממה וגידולים משלו, לא נראה רע מדי 🙂 . בשלב כלשהו, אחרי ירידה ממש כיפית (שכמובן אתה ישר חושב על העלייה שתבוא בחזור) הגענו לאגם כשלהו, מה שהיה נוף מרענן ומשם לאורך כמה דקות טובות רכבנו על גדות הנהר עד שהגענו לדינאן (Dinan),

עיר מאוד נחמדה עם גשר/אקוודוקט מאוד גבוה ומרשים. שם עשינו את העצירה היומית שלנו והתיישבנו לאכול את האוכל המקומי, "קרפ נורמנד" שזה קרפ פלמבה (מגיע עם להבה) עם קלבאדוס ותפוח עץ, וסיידר מקומי. הסיידר שלהם הוא משקה אלכוהולי, עם תסיסה קלה, ממש טעים! תוך כדי שאנחנו יושבים שם מתחיל גשם שלאט לאט מתחזק ולצערנו גם כשהתחלנו לרכב, לא הפסיק.

אז עלינו על המעיל ורכבנו, צריך להבין שהגשם לא היה מלווה ברוחות חזקות אז אפשר לרכב בצורה סבירה. כמו ביום הקודם, גם עכשיו חזרנו באותה דרך, כשעם הזמן מתחילים להרגיש את הכאבים בתחת. אבל מפה לשם, עשינו את הדרך חזרה מהר יותר, הגענו לסן מלו בסביבות 5 וחצי והזדכינו על האופניים. התחשק לי קצת להסתובב על החוף העצום הזה ולחקור את הגזעים האלה שפזורים לאורך החומה יותר מקרוב, אז עשיתי להם mini book 🙂 .

הפעם כשירדנו לארוחת ערב, קודם כל היינו בשעה יותר מוקדמת כך שהיה לנו מגוון יותר רחב וגם התרחקנו קצת (ממש קצת, בלוק וחצי) מהחלק התיירותי ההומה. נפלנו על מסעדה ממש טובה בשם La Chouamerie. פתחנו עם קיר (סוג של קוקטייל) בתור אפריטיף, אבל לא קיר רגיל אלא "קיר ברטון", מסתבר שיש כזה דבר, שבמקום היין שמים סיידר מקומי ואני עשיתי טוויסט גם ב"טעם" ובמקום לקחת Creme de cassis לקחתי סוג של פטל.

ואז הגיע האוכל – לקחנו שם סוג של עסקית (formule) שכללה מנה ראשונה מרק דגים עשיר כזה, וממש טעים, למנה עיקרית אכלתי ברווז מלווה בתפוחי עץ מקורמלים, תפוחי אדמה ועגבניות שרי, מנה מעולה! ולמנה אחרונה הגישו כוס עם פירות יער (תותים, פטל, אוכמניות וכו') ברוטב סירופי, מנה נחמדה מאוד ומנה נוספת הייתה מן מוס לימון די טעים. אחרי זה, כשעוד יש אור בחוץ!! (9 בערב בערך) התסובבנו קצת בין החומות של העיר והיה ממש נחמד עד שהתעייפנו וחזרנו לישון.

מון סן מישל

למחרת קמנו ליום האחרון שלנו באיזור רק שהפעם זה ללא אופניים. התכנית הייתה לקחת אוטובוס למון סן מישל, אחד מהאתרים המפורסמים בצרפת אז שאלנו איפה התחנה. האישה בלובי מסבירה לנו ככה ואומרת "זה פה שתי דקות מאחורי הקזינו". אנחנו הולכים לשם ולא מבינים איפה זה, אין שום שלט שיכול להצביע על היעד…

בסוף הלכנו לשאול איזה נהג אוטובוס שחיכה בתחנה אחרת והוא הצביע לנו על אותו מקום שהאישה אמרה, אז אמרנו "טוב, נחכה" ובאמת אחרי כמה דקות הגיע האוטובוס, אבל רבאק קשה לשים שלט?!?! הסימון שהיה על הרצפה הוא זיגזג צהוב כזה כמו של תחנת אוטובוס אבל לא היה שום תמרור שאומר שמפה יוצא האוטובוס למון סן מישל וזה לא שזה איזה מקום נידח… anyway… יצאנו לדרך, זה שעה נסיעה, עולה 22 יורו עבור נסיעה הלוך-חזור (לא ניתן לקנות כיוון אחד). בזמן ההמתנה ירדתי קצת לחוף והלכתי ממש, אבל ממש רחוק כי היה שפל מטורף (תזכרו את הפרט הזה).

כבר בדרך (מומלץ לשבת שצד שמאל) רואים מרחוק את המבצר/מנזר הזה, זה רק מראה כמה הוא עצום! הגענו לשם והמבנה הזה באמת מרשים ביותר, לא יאומן כמה הוא גדול והמיקום הזה על שפת הים בכלל מוסיף לו קסם. ממגרש החניה לוקחים שאטל חינם (Navette בצרפתית) שמביא אותך כמעט עד המבצר.

לצערי לא יצא לי לראות אותו בגאות כשהוא מוקף מים, אבל בשפל זה מטורף כי יש מסביב קילומטרים (!!!) של חול לח כזה. נכנסנו פנימה והתחלנו להסתובב בים המדרגות, אז אם בימים הקודמים רכבנו עכשיו אנחנו עולים מדרגות שזה לא יותר קל… כמובן שבחלק הראשון יש הרבה חנויות מזכרות ומסעדות אבל ככל שעולים הן מתמעטות. כל הסיור הזה הוא במגמת עלייה ואפשר להגיע ממש גבוה, אנחנו לא הגענו עד הקצה.

יש שם חללים מעניינים החל מכנסייה יפה דרך חללי אוכל ענקיים ועד חדר שמראה את עמודי הבסיס של ה"מפלצת" הזאת, חתיכת עמודים אני אומר לכם! כשיוצאים מהחללים האלה נשקף נוף יפה בחוץ, עם הים הרחוק וכאילו פסים של כחול וחום אפרפר של מים וחול. עצרנו לאכול צהריים באחת המסעדות שם שלמרות העומס הגדול שהיה, הפתיעה בשירות המהיר ומשם יצאנו לעשות סיבוב בחוץ, לראות את המבצר ולקלוט את הגודל שלו. שם קלטתי שגם חול שנראה יבש, הוא לא והתחלנו קצת לשקוע בחול, אז אם עושים את ההליכה הזאת עדיף ללכת יחפים.

כשחזרנו לסן מלו אחה"צ, החוף שבבוקר עמדתי בו והיה לי איזה קילומטר עד המים פשוט נעלם והייתה גאות שהגיעה כמעט עד לחומות!

ארוחת ערב מעולה בסן מלו

הסתובבנו טיפה בעיר והיה מן וייב נחמד כזה, רחובות קטנים, חנויות חמודות, גינות כאלה וכו'. כשחשבנו מה נאכל לארוחת ערב נזכרנו בהמלצה שקיבלנו בבוקר מאיזה זוג שפגשנו. בדרך לשם ראינו שלט של מסעדה אחרת , Le Chalut שפתאום הדליק נורה ונשמע מוכר… מה הסתבר שזאת מסעדה עם כוכב מישלן! 

שאלנו אם יש מקום כי זה די קלוש אבל להפתעתנו היה!! (ונתנו לי להכנס עם טישירט…) למרות שהמסעדה הייתה "מפוארת" היה בה משהו מאוד נעים ולא רשמי/פלצני כזה, גם האוירה וגם המלצריות… קיבלנו תפריט שנראה מעניין והזמנו מנה ראשונה ועיקרית. כשהתלבטנו לגבי המנה העיקרית עם מנהלת המסעדה היא די התעקשה על מנה ספציפית אז הזמנו רק אותה.

לפני (המנה) הראשונה קיבלנו מן מגש קטן עם 3 דברים עליו: סוג של מרק מלון ממש אבל ממש טעים, כבד אווז קטנצ'יק וממרח סלמון. המנות הראשונות היו קוקי סן ז'ק (5!) עם איזה פטרייה עליהם ובשר סרטנים שעליו קרפצ'יו של קוקי סן ז'ק וסלמון. שתי המנות היו מעולות! ואז הגיע ה"דג". 

זה היה פילה (די גדול) של דג לבן כלשהו כשמתחתיו לנגווסטינים, אספרגוס לבן ופטריות קטנות, כל זה ברוטב ממש טוב ובצד עוד מן עיגול פריך ממש דק של גבינה – מנה מצויינת שגרמה לנו להבין למה המנהלת המליצה עליה. ויתרנו על קינוח אבל למרות זאת קיבלנו מגש קטן עם מיני מקרון, מיני "מאפין", שוט של משהו וכדור שוקולד. אחחחחח איזה ארוחה!!

כדי להוריד את האוכל יצאנו לסיבוב על החומות, שוב אני מזכיר שאנחנו עוד באור יום… וגילינו שהחומות יותר גדולות ממה שחשבנו. אני המשכתי להקיף את כל העיר ובשלב כלשהו גיליתי איזה "אי" שאפשר להגיע אליו רגלית אז עשיתי את זה ויצאו תמונות ממש יפות בגלל התאורה, כשהשמש התחילה לשקוע.

וזהו, סיום ראוי לביקור בבריטאני. למחרת בבוקר לקחנו רכבת לפריז.

נהניתם מהפוסט? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים על צרפת

טירות עמק הלואר

רוכבים לאמבואז

טירת אמבואז ביום השלישי עשינו צ׳ק אאוט ויצאנו לכיוון אמבואז, עוד טירה מפורסמת. איך שעולים על האופניים, התחת מתחיל לכאוב כי בכל זאת אנחנו רוכבים יומיים

קרא עוד »
טירות עמק הלואר

רוכבים לוילנדרי

ארמונות וטירות בעמק הלואר לקחנו בבוקר רכבת מפריז ל-Tours, עיר גדולה בחבל הלואר. תוך שעתיים וחצי הגענו וקפצנו למשרד התיירות שהיה ממוקם לא רחוק מתחנת

קרא עוד »
ברטאן

ברטאן

הטיול התחיל ברכבת מפריז מערבה, ואחרי 3 וחצי שעות הגענו לקימפר (Quimper), אחת הערים הגדולות בברטאן. כשאספנו את הרכב מסוכנות ההשכרה, קיבלנו רכב מג'וייף לגמרי,

קרא עוד »
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ערן ברימן - מטייל עם חיוך

נעים מאוד, אני ערן. נולדתי וגדלתי בת"א ואולי בגלל זה אני כל כך צמא לטבע ירוק וקריר. יצר ההרפתקנות שלי והמשיכה לבעלי חיים גדולים ו"חמודים" גורמים לי למתוח את הגבולות ולטייל למקומות קרים ורחוקים.

עוד עליי

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

1 מחשבה על “טיול בצפון מערב צרפת”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמינו את אחת ההרצאות שלי

המסע בעקבות כלבי הים הלבנים

 המסע הארוך אל עבר אחת התינוקיות הקרות בעולם, שם פגשתי בכלבי ים שרק נולדו

רוצה לשמוע עוד?

בהרצאות שלי אפגיש אותך עם לוויתנים, דובי קוטב, אריות ים וציפורים נדירות

אשמח לחזור אליך עם פרטים לגבי הזמנת אחת מההרצאות שלי

מקווה שנהנית מהכתבה!

לשלוח לך מייל כשעולה תוכן חדש לאתר?

יעדים מרתקים, טבע ובעלי חיים אצלך באינבוקס ולא יותר מפעם בשבועיים למצטרפים לרשימת התפוצה
דילוג לתוכן