ראוניון – יום 1

ראוניון
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מה שעובר עליי...

יווו איזה יום סיוט! מיד הפירוט…

טוב, אז יצאתי בבוקר בטיסה מת״א לפריז. נחתתי בשדה התעופה שארל-דה-גול והייתי צריך לעבור לשדה אחר. קראתי באתר של אייר פראנס שמגיעה לי נסיעה חינם בשאטל שלהם, אבל כשהגעתי לנהג, הוא אמר שאני צריך לשלם, מה, אתחיל להתווכח איתו בצרפתית? בכל אופן, הגעתי לשדה השני והייתי צריך להעביר כמה שעות. דווקא עברו בסדר… ואז הגעתי לשיקוף. למה שיהיה בסדר אם אפשר לעשות בעיות? האיש שם פתח לי את כל הטרולי ולא מצא חן בעיניו שיש לי דאודורנט וקרם שיזוף בבקבוקים גדולים מ-100 מל, למרות שבטיסה מת״א הם כן היו איתי (לא שלחתי את הטרולי). 

בקיצור החזיר אותי לשלוח את המזוודה ואמר שבחזור לא אצטרך לעמוד בתור, אפילו חתם לי על איזה דף. אז אמר. כמובן שבחזור עברתי שיקוף שוב. ודווקא הזמן שרציתי לחסוך לחכות למזוודה כשאגיע, נלקח ממני… אחרי טיסה של עשר שעות, הגעתי ל-Reunion. המזוודה הגיעה והלכתי לקחת את הרכב.

התהליך עבר בסדר, (קיבלתי רכב עם מלא סימונים של שריטות) אבל(!) כששאלתי איך מגיעים ליעד שלי, Cilaos… שם התחילו (המשיכו?) הצרות.

איפה זה סילאוס (Cilaos) בכלל?

הגברת שם הרימה גבה, אמרה שזה רחוק. שאלתי כמה זמן והיא אמרה שעה וחצי. אז חשבתי שלא כזה נורא. לא הייתה מפה נורמלית והאייפון ללא קליטה (למרות שיש סים), מה שאומר שאני די בערפל, ועם חוש הכיוון שלי זה לא להיט. אז כן, התברברתי ביציאה מהעיר, יצאתי לכיוון ההפוך. כל מי ששאלתי איך להגיע למקום ההוא, הסתכל עליי כאילו אני משוגע… 

בשלב כלשהו כבר נסעתי בכיוון הנכון, לאורך החוף, וחשבתי ״בסדר״, אבל אז… ירדתי מהכביש המהיר ונכנסתי לפנים האי

אה ועוד משהו, כמעט ואין שלטים וכשכבר יש, הם ללא המרחק, מה שדי מבאס. התחלתי להכנס לתוך האי והדבר הזה, חתיכת חור, תאמינו לי… פיתולים בלי סוף, ואני עם גיר ידני!! דווקא היה יחסית סביר, לא נכבה לי האוטו בנסיעה אבל הזוויות של הפיתולים. אוי הזויות. בסביבות 12:30 הגעתי לעיר. הייתי בטוח שזה משהו קטן כזה ולא תהיה בעיה למצוא את המלון… wrong again. 

מנסה להבין איפה זה, רואה משרד תיירות אבל, אין איפה לחנות! אחרי עוד ברבורים, בסוף הגעתי למלון רק כדי לגלות שהחדר לא יהיה מוכן לפני 14:00. אני כולי עייף, אחרי טיסה של 14 שעות ועוד נהיגה של 4 שעות, מת להתקלח… וצריך ללכת לאכול צהריים בעיר. הלכתי, אכלתי איזה סנדביץ', חזרתי ואז ההיא בלובי מתחילה לחפור לי על דרינק שמגיע לי! באמא שלך?! תני כבר להתקלח! יש לציין שהמלון עצמו היה מעולה, פשוט פגש אותי קצת בתזמון לא משהו.

ראוניון
נוף מהחדר במלון

התקלחתי, נחתי קצת ובדקתי אם יש איזה מסלול קצר לעשות כדי לא לשרוף את היום לגמרי. מצאתי אחד שהיה גבולי מבחינת התזמון אבל הלכתי עליו. התחלתי ללכת לאיזה מפלים ומשום מה הייתה לי הרגשה שזה לא יהיה משהו. שור אינף – בקושי היה שם מפל. אפילו לא צילמתי. שעתיים וחצי הלוך חזור, דופק גבוה… אני מניח שזה מה שהרווחתי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ערן ברימן - מטייל עם חיוך

נעים מאוד, אני ערן. נולדתי וגדלתי בת"א ואולי בגלל זה אני כל כך צמא לטבע ירוק וקריר. יצר ההרפתקנות שלי והמשיכה לבעלי חיים גדולים ו"חמודים" גורמים לי למתוח את הגבולות ולטייל למקומות קרים ורחוקים.

עוד עליי

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמינו את אחת ההרצאות שלי

המסע בעקבות כלבי הים הלבנים

המסע הארוך אל עבר אחת התינוקיות הקרות בעולם, שם פגשתי בכלבי ים שרק נולדו

רוצה לשמוע עוד?

בהרצאות שלי אפגיש אותך עם לוויתנים, דובי קוטב, אריות ים וציפורים נדירות

אשמח לחזור אליך עם פרטים לגבי הזמנת אחת מההרצאות שלי

מקווה שנהנית מהכתבה!

לשלוח לך מייל כשעולה תוכן חדש לאתר?

יעדים מרתקים, טבע ובעלי חיים אצלך באינבוקס ולא יותר מפעם בשבועיים למצטרפים לרשימת התפוצה
דילוג לתוכן