מה עושים בין דבלין לחוף המערבי?
כשתכננו את הטיול (חבר ואני) עלתה השאלה מה עושים בין דבלין לחוף המערבי. המסלול המוצע של לונלי פלנט לשבוע נוסע דוך מדבלין לגאלווי. למרות זאת, אנחנו הלכנו על משהו אחר. באנו בכלל מהכיוון ההפוך, כלומר עשינו את הסיבוב עם כיוון השעון. מדבלין, לכיוון רינג אוף קרי עם עצירות קטנות בדרך ואז בחוף המערבי נסיעה צפונה עד גאלווי. שנתחיל?
נחתנו לפני הצהריים בדבלין. התארגנו על אוטו (אוטומאטי. זה מקל על הנהיגה בצד השני) ויצאנו לדרך לכיוון גלנדלוך (Glendalough). איך שיורדים מהכביש המהיר הכבישים נהיים ממש אבל ממש צרים! לפעמים יש קו הפרדה אבל הוא די מגוחך כי אי אפשר באמת להיות בצד אחד שלו… וגם להצמד לשמאל מפחיד. אין שוליים והכל מלא שיחים, עצים או סלעים.
גלנדלוך עמק יפה אבל השמיים אפורים (כרגיל. לפחות לא ירד גשם) אז זה משפיע. חנינו בחניון התחתון והתלבטנו איזה מסלול לעשות. חשבנו להתייעץ במרכז המבקרים שם אבל הדבר היחיד שהם מציעים זה מפה בתשלום… אוקיי, נעשה את זה לבד. יש 9 מסלולים לבחור מהם. קשים, בינוניים וקלים. הלכנו על בינוני, הכתום, שמשלב מבטים על שני האגמים, מסלול של שעתיים בערך. עד שמגיעים לשיא הגובה ורואים את האגם העליון המסלול נחמד ומאז רק יורדים כי צריך… כשהגענו חזרה ניסיתי לתפעל את הרחפן, להופעת בכורה. התחבר לרשת, עלה לאויר ופתאום… החליט שהוא נוחת! אבל מה? לא הודיע לאפליקציה… ופה נגמר הסיפור 🙁 מאז לא הצליח להמריא שוב. מזל שהספקתי לעשות וידאו אחד… כניסה עלתה 4 יורו.
המכונית המצפצפת
עכשיו נסענו ל-Kilkenny ושמנו ב-GPS את הכתובת של הבי אנד בי. את העיר מקיפה שרשרת של כיכרות ומרגיש שאנחנו עוברים בכולן… לא כיכרות כמו בשכונות בארץ, כל כיכר לפחות שני נתיבים. בסופו של דבר נכנסנו לאיזה שכונה, לקחנו כמה פניות ונראה שכבר מתקרבים. נכנסים לרחוב ממש צר שנראה קצת חשוד אבל ממשיכים עם העיקול שלו. פה התחיל הסיוט. הרחוב נגמר בעמוד שחוסם אותו!!
מה שאומר שעכשיו צריכים לחזור את כל השיט המתעגל הזה ברוורס!!!!! האוטו מלווה בחיישנים כאלה מכל ארבעת הפינות ומסתבר שכל פינה מוציאה צליל שונה, אז האוטו מתחיל "לזמר" 🙁 , אין לי דרך לכתוב את זה אבל לכל פינה יש את הקצב שלה. חבל שלא הקלטתי את זה, אבל תאמינו לי, לא היינו בראש הזה. רק רצינו לצאת משם בשלום. גם נסיעה בצד ההפוך, גם גשם, גם אוטו לא מוכר אווווווף. אחרי הרבה תמרונים של קדימה אחורה קדימה אחורה יצאנו משם. הייתי מותש.
קילקני
עשינו סיבוב בשכונה והגענו מהצד השני. נכנסנו לבית, שתינו כוס תה ודיברנו קצת עם הבת של בעלת הבית שהייתה מאוד נחמדה. יצאנו ברגל (כבר לא היה לי כח לנהוג) לאכול בעיר. הליכה של עשר דקות עם גשם זרזיפי כזה. אנחנו עם מטריות ובהתחלה אין רוח… חבר שלי צריך ג'ינג'ר אז מחפשים סופר. במהלך החיפושים מתחילה רוח והמטרייה שלי נופחת את נשמתה, אבל כנראה שזה גורלן של מטריות באירלנד. הג'ינג'ר דרך אגב, לא נמצא.
הלכנו לאכול ארוחת ערב ב-Matt the Millers, מקום ממש נחמד עם מנות ענקיות. פאב אירי גדול מאוד (שתי קומות). חוץ מזה היה מוזר לראות תפריט וויסקי שמכיל 90% וויסקים איריים, שמות כמו ג'יימסון ובושמילס, אלה המוכרים אבל אפילו להם יש הרבה מאוד גרסאות שלא מגיעות לארץ וגם עוד מזקקות שלא הכרתי 🙂 . בגדול תעשיית הוויסקי הרבה יותר מפותחת בסקוטלנד ששם יש קרוב ל-100 מזקקות!
בכלל, העיר הלא גדולה מדי הזאת מלאה בדי הרבה פאבים שלצערי לא יצא לי לבדוק אבל קיבלתי רשימה מכובדת מהבת (Left Bank, Irish Town, Tynans). אז אם יש לכם יותר מלילה אחד בעיר – give it a try! מה שכן רצינו לראות זה מקום שנקרא הול אין דה וול – מקום קטנצ'ייייייק שנמצא במבנה משנת 1562!!! היה עוד מוקדם (וריק) אז לא נשארנו להופעה.
רוק אוף קאשל
היעד הסופי של היום היה קילרני ליד טבעת קרי ורצינו לשבור את הנסיעה ב-Rock of Cashel בדרך. לפני הטיול התלבטנו אם לעצור שם ובדיעבד אני ממש שמח שהחלטנו לעצור. הכבישים באירלנד צרים בטירוף כשלפעמים בצידי הכביש פשוט יש חומות. מכל מיני סוגים. או שיחים בגובה 4 מטר, או חומות אבנים. פתאום תוך כדי נסיעה בכביש המתעקל, ראינו מבנה אבנים ישן, משהו כמו שרידי כנסייה מלפני 300 שנה בטח… זה היה מן פריוויו לאתר הבא.
אולי עצרנו ברוק אוף קאשל מתוך אילוץ אבל היה יפה ושווה את זה. זה אתר היסטורי מוקף חומה שמכיל כנסייה ובית קברות (עם כמה צלבים קלטיים!) על נקודה שלטת אז יש תצפית יפה על האיזור. הכניסה עולה 8 יורו וכוללת הדרכה, והחניה 4.5 יורו. בילינו שם משהו כמו שעה.
גאפ אוף דאנלו
משם המשכנו מערבה למקום שנקרא Gap of Dunloe שזה עמק יפהפה כזה שבהליכה בתוכו עוברים דרך שני אגמים. חשבנו לעשות כיוון אחד ברגל ואחד עם כרכרות שיש שם, מה שנקרא Jaunting cars (שזה קטע באירלנד). אבל לא בדקנו את זה וכשרצינו לחזור כבר לא היו סוסים… תכלס אפשר גם לשוט באגם ולבלות שם יום שלם. במקרה הזה מומלץ כמובן להגיע בבוקר.
ההליכה היא על כביש סלול ובשלב כלשהו חוצים גשר אבן ויש באמת תצפית מאוד יפה על האגם. המשך ההליכה עד לאגם השני נחמדה אבל כבר מעבר לשיא. הצחיקו אותי הכבשים בדרך – שימו לב איך הן צבועות, במקרה כמו כולן סגולות אבל היו גם כאלה עם צבעים אחרים 🙂 .
קילרני - Killarney
הגענו למלון Earl's court בקילרני שנראה די אלגנטי כזה וממוקם 8 דקות הליכה ממרכז העיר. הלכנו ברגל לעיר ונכנסנו לאיזה פאב שכמה חבר'ה ניגנו שם. מה שגיליתי – יש להם קטע לעשות את ההגברה מאוד חזקה, אבל חוץ מזה היה ממש נחמד. יש משהו בסאונד האירי, אם זה אקורדיון, כינור או בנג'ו והחיבור עם גיטרה שהוא מאוד נעים וכיפי באוזן… הרחוב מלא בפאבים שבלא מעט מהם ניגנו.
בגלידריית מרפיס אכלתי גם גלידה בטעם מלח ים שהייתה מסקרנת וטעימה וגם גלידה בטעם וויסקי שיש בה אשכרה וויסקי! אבל יותר מזה סוף סוף הבנתי את הקטע של לאכול לגלידה כשקר, פשוט היא לא נמסה אז זה מה-זה כיף!! בדרך חזרה למלון התחיל פתאום גשם חזק ונכנסנו לאיזה פאב עד שיעבור זעם. שם בדיוק היה סיום של הופעה עם שיר עם אירי שקט, שנשמע ככה:
בבוקר אכלתי מה שנקרא Full Irish breakfast שזה ביצת עין, נקניקיות, עגבניה חמה ו… בייקון. למה השארתי את הבייקון לסוף? כי הוא לא כמו זה שמוכר לנו מאמריקה. הוא שונה, הרבה פחות קריספי. במקרה פה גם היו פטריות אבל הן לא היו קבועות בהמשך הטיול.
רינג אוף קרי
בבוקר במלון מתייעצים עם הגברת מה לעשות היום. היא הייתה ממש נחמדה ואמרה שאפשר לעשות את "רינג אוף קרי" בשעה… נו שוין, נראה לי קצת בעייתי בהתחשב בזה שמדובר ב-170 קילומטר… אז גם אם לא עוצרים בשום מקום והכביש ישר זה בעייתי. אבל היא הייתה אקסטרה חברותית, הוציאה מפה ונתנה לנו כמה נון צדיקים. וזה משהו שמאפיין את האירים. הם מאוווווד נחמדים. לפני הטיול שמעתי את זה מכמה אנשים ולא ממש הבנתי למה הכוונה אבל עכשיו שהייתי פה, אני מבין יותר. זה כל מיני אנשים שאתה נתקל בהם לרגעים קצרים כמו מלצרית, ברמן, פקידה במלון וכו' והם נוראאאא רוצים לעזור ולחלוק מידע.
יצאנו מקילרני ונסענו בכביש יפה כזה שעובר דרך הפארק. עצרנו במפל Torc ועשינו מסלול נחמד שלקח כמה דקות. המשכנו לכיוון ה-Ladies view שזאת תצפית מפורסמת על פארק קילארני. המקור לשם הוא שלפני איזה 150 שנה המלכה ויקטוריה ביקרה שם עם כמה נשים מהפמלייה שלה, והיא אהבה את המקום.
בדרך הגענו פתאום שוב לכביש צר שלא נראה מי יודע מה. בגלל הטראומה של יום קודם בדקנו במפה ו… טעינו. המזל היה שמטרים בודדים מאחוריי היה מקום להסתובב… מה שכן, הרווחנו נוף מיוחד! כמו סוואנה כזה.
תצפית יפה מהליידיס ויו וממשיכים לכיוון טבעת קרי כשאת החלק הראשון עושים לא בכביש על החוף אלא דרך אחרת לכיוון Sneem ועוברים דרך Moll's gap. משם ממשיכים לשני חופים חוליים Castlecove שהוא רק עצירה על הכביש ו-Derrynane.
בשני יצאנו להליכה והוא היה ממש מרשים! פראי כזה בזמן שפל די רציני אז היה הרבה "חוף" ללכת עליו, כמו שאני אוהב, טיפה הזכיר את איזור סן מלו. רצינו ללכת לאיזה בית קברות שראינו בקצה אבל לא מצאנו דרך להגיע אליו. חוץו מזה הצחיק אותי שיש גלגלי הצלה בתוך תיבות צהובות על החוף 🙂 .
סקליג רינג
עברנו את Waterville והתחלנו לעשות את Skellig Ring שהיא בעצם אקסטנשן של רינג אוף קרי (מומלץ!). בערך באמצע שלה יש מפעל שוקולד נחמד שטועמים וקונים שם. חשבתי שזאת יכולה להיות פעילות נחמדה לילדים אבל אין שם סיורים.
צוקי קרי
נסיעה של רבע שעה משם הביאה אותנו ל-Kerry cliffs. צוקים מדהימים! החנינו את הרכב והלכנו כמה דקות. יש שתי תצפיות, ימין ושמאל. לכו לשתיהן. כניסה עולה 4 יורו לאדם. הקטע, שאם לא יודעים שזה שם, די קל לפספס אותם… המפגש הזה של האבן עם הים, בצורה הפראית הזאת הוא דבר שתמיד מרשים אותי וכך גם הפעם. עזבו מלים, ניתן לתמונות לדבר 🙂 .
לא באים לאירלנד בשביל מזג האויר
מ-Portmagee (לא לדאוג – בסוף הפוסט יש מפה עם כל הנקודות!) עברנו את הגשר לאי Valentia ושברנו שמאלה לכיוון תצפית Bray head. יש שם מסלול הליכה אבל היה מאוד מעונן אז אפילו אין לי תמונה משם 🙁 . עכשיו חצינו דוך את כל האי ולקחנו מעבורת קצרה (7 יורו!) לכיוון Cahersiveen. חיפשנו מה יש לעשות בעיר וקראנו על איזה מבצר…
נוסעים למבצר ומגלים שהוא סגור לשיפוצים אבל! לידו ראינו שלט למבצר אחר ואמרנו שננסה. נסענו עוד קילומטר לשם והיה ממש מגניב! זה היה מן מבנה אבן, קוראים לזה stone forts וזה ספציפית עגול בצורה מושלמת עם מן מדרגות משתלבות כאלה. אז חוץ מזה שהייתה שם מישהי עם מעיל אדום שקצת הרסה את התמונה ולא זזה משם (חיכיתי וחיכיתי ובסוף היא זזה) הכל היה טוב 🙂 . מהקצת שקראתי על זה, לא ממש יודעים על זה יותר מדי… קשה לתארך את המבנים האלה ומשערים שמישהו חשוב גר שם.
עכשיו חיפשנו מקום לארוחת ערב והמקום שרצינו (Qc's Townhouse & Seafood Restaurant) היה סגור לשיפוצים. בסוף מצאנו את עצמנו אוכלים באיזה פאב, Franks… הזמנתי פישרמנס פאי שזה כמו "שפרדס פאי" אבל עם דגים. היה טעים ומאוד משביע אבל המקום עצמו היה די שומם, תכלס זאת הייתה שעה כזאת לא לפה ולא לשם… ישנו ב-Sea Breeze B&B, מקום נחמד ב"עיר" ובשיחה עם בעלת הבית על מזג האויר עלה המשפט האלמותי – You don't come to Ireland for the weather 🙂 .
הערה: סתם חיפשנו מקום לעצור בטבעת קרי ולכן עצרנו בקהרסיבן, זה לא שיש בה משהו מיוחד. באותה מידה היינו יכולים לישון בפורטמגי או ווטרויל.
חוף חולי
למחרת בבוקר יצאנו ונסענו צפון מזרחה על החלק הצפוני של טבעת קרי לכיוון Rossbeigh, שזה איזה סנדי ביץ'. אבל ווואווווו וואט א ביץ'! איזה כיף היה!!!
טיפ: סעו עם האוטו עד סוף הכביש, הכביש הופך לדרך עפר, תמשיכו עוד טיפה, תחנו וצאו להליכה.
אנחנו בלשון יבשה ארוכה כזאת. ובנוהל, כמובן שאנחנו לבד שם 🙂 . מתחילים ללכת בצד שמאל על מן חוף מכוסה בחלוקי נחל ורדרדים וגדולים. בשלב כלשהו החלטתי לללכת קצת ימינה לחלק שנראה מכוסה עשב…. הוא אכן היה מכוסה עשב אבל באמצע יש עוד כל מיני מרקמים, לפעמים דשא נמוך. ולפעמים דיונות חוליות, שכמובן דרשו טיפוס 🙂 . עליתי וירדתי עליתי וירדתי וצילמתי מן פראיות כזאת מטורפת! מנסה לחשוב מה זה הזכיר לי…. אולי קצת קייפ ספליט לא יודע בדיוק למה. חוץ מזה ששניהם בקצה העולם אין הרבה משותף.
סיכום רינג אוף קרי
משם המשכנו לסיבוב קצר באגם Caragh שלדעתי אפשר לוותר עליו. אכלנו סנדביץ' נחמד בקילורגלין והמשכנו לפנינסולה של דינגל. אבל זה כבר יהיה בפוסט הבא!
חושבים על טיול לאירלנד ואוהבים את הראש שלי?
קבעו איתי פגישת ייעוץ ואשמח לעזור!
