הפוסט הזה מדבר על מסלול טיול במחוז גאלווי והוא הרביעי בסדרת הפוסטים על הטיול שלי באירלנד. להתחלת הטיול, מדבלין לרינג אוף קרי – לחצו כאן.
מצוקי מוהר המשכנו ל-Burren (מפה בתחתית הפוסט), איזור טרשי כזה שנחשב מאוד מיוחד באירלנד, ואנשים די עפים עליו. דוגרי, לא כל כך הבנתי ממה ההתלהבות, אבל בדיעבד יכול להיות שגם לא נתתי לזה מספיק צ'אנס, כנראה שכבר לא הייתי בעניין. בכל אופן, אחרי הצהריים הגענו לגאלווי, שזאת העיר השלישית בגודלה באירלנד. ירד גשם אז הסתובבנו (רק) קצת בעיר. נחמדה אבל הרגישה לי תיירותית טיפה, לפחות המרכז.
נסענו למלון NOX שהיה טיפה מחוץ לעיר וטיפה הסתבכנו עם להגיע אליו אבל כשסוף סוף הצלחנו, איזה עיצוב!! הלובי היה כל כך המממ מה המלה? יפה, מעוצב? מה שתבחרו! סגנון תעשייתי מודרני כזה 🙂 .
ערב ב-Galway
חזרנו לעיר, ולארוחת ערב אכלנו פיצה ב-Dough boys, מקום צעיר עם וייב כיפי כזה. הפיצה הייתה ממש טעימה! על הקירות היו כל מני טקסטים משעשעים ובזמן שחיכינו לפיצה שיחקנו Where's Waldo מסובך (הגרסה הלועזית ל"איפה אפי"). למה מסובך? כי למשל הוסיפו עוד דמויות… אה וצריך למצוא גם חפצים!
יותר מאוחר הלכנו לפאב עם שם גאלי Tig Coili (לא מבטאים את זה כמו באנגלית) עם הרבה חדרים ומאוד עמוס. הייתה שם להקה די גדולה, 6 אנשים אם אני לא טועה ואין מה לעשות, זה כיף לשמוע! קשה בכלל להבין מי מנגן, תראו מה היה לנו בסוף: שני אקורדיונים, שני כינורות, חמד חלילים וגיטרה!!
שתיתי שם את הג'יימסון (וויסקי אירי, למי שלא מכיר) שרציתי, זה עם השם של הכלב. היה טעים אבל אני לא זוכר לתאר את הטעם… בכל אופן אהבתי את מה שכתוב על המקום בלונלי פלנט:
It's where musicians go to get drunk or drunks go to become musicians… or something like that. A gem.
אחרי שהיינו מבושמים קלות, המשכנו למועדון הסטנד אפ הקטן ביותר באירלנד! היה ממש קטן, כאילו בקטע שהיו שם אולי 20 איש. לא מגזים. עלה 5 יורו כניסה והיו 4 הופעות. חוץ מזה שישבנו ממש מתחת לזה שדיבר היה נחמד 🙂 .
הכי הצחיק אותי איזה בחור אמריקאי שדיבר על זה שבני זוג יכולים לריב על הדברים הכי שטותיים כמו כרטיסי ברכה (שזה מנהג כל כך אמריקאי!). אשתו כתבה איזה כרטיס מזל טוב/שנה טובה לאמא שלו ובסוף חתמה עם השם שלה ונתנה לו להשלים את השם שלו. אז איך שהוא תיאר את זה היה: "יש כרטיס שכתוב עם פונט ממש יפה ואז היא נותנת לי לכתוב את השם עם הפונט כיתה ג' שלי, מה נסגר?!?" באחת ההפקות במופע הביאו פיצה אז בכלל יצא משתלם: סטנד אפ + פיצה ב-5 יורו 🙂 .
מערב מחוז גאלווי
יצאנו בבוקר מגאלווי לכיוון Clifden, שזה משהו כמו שעה וחצי נסיעה. אכלנו ארוחת בוקר קלה במאפייה בקליפדן ומשם המשכנו ל-Sky road בקצה המערבי של מחוז גאלווי – כביש מהמם! הכביש מתפתל ממש על קו המים ותוך כדי הנסיעה מגיעים לכל מיני בתים מבודדים שאתה לא יודע אם גרים שם או לא…
העצירה הבאה שלנו הייתה פארק Connemara, שם עשינו מסלול קצר יחסית, את האדום. היה מעונן וירד גשם אז אין לי אפילו תמונות משם… אבל זה היה מקום שקצת אכזב אותי.
חזרנו דרך איזה Abbey (מנזר) שנראה יפה אבל היה בשיפוצים אז לא נכנסנו. בחזרה מאיזור קליפדן נסענו דרך כביש R344 שקראתי עליו המלצות ובאמת היה מאוד יפה. ואז נסענו דרך כל מיני איים צפופים כאלה (תראו במפה) שקלטתי שם פאב עם שם מצחיק! נסענו משם בכוונה, ולא כי זאת הדרך הקצרה ביותר לחזור לגאלווי.
כל חצי האי הזה ידוע בפטריוטיות שלו ובאמת באיזור הזה האנשים דיברו יותר גאלית והיו שלטים רק בגאלית, אז כדי להמחיש לכם מה זה אומר ואיך זה נראה – צילמתי. בהצלחה לקרוא את זה!
עוד ערב בגאלווי
בערב אכלנו ב-The Pie Maker שזאת מסעדה שמכינה רק טארטים, מכל מיני סוגים. למקום יש בהחלט קטע גם בצד העיצובי, אבל בינינו – קשה להתלהב מטארט. אחרי זה בחוץ הייתה להקת רחוב עם איזה 7 אנשים!! אחד שישב על תוף, גיטרה, בס, כינור, חליל צד והיה להם אחלה גרוב, ובין השירים הם לפעמים החליפו כלי נגינה, שזה מאוד מרשים! תוך כדי שאנחנו עומדים שם התחיל לרדת גשם שלאט לאט התחזק ובגלל זה תראו פתאום אנשים רצים בוידאו חחח. הסתכלנו עליהם כמה דקות טובות ובסוף גם שמתי להם כסף! הגיע להם 🙂 .
בסוף היום הזה התפצלנו. אני המשכתי לצפון אירלנד והחבר התחיל את הדרך חזרה לארץ. לקראת סיום, עוד להקת רחוב (מסתבר שבגאלווי יש מלא כאלה!) שתעשה לי הכנה יפה לקראת הפוסט הבא בו יהיו כל מיני מקומות ממשחקי הכס…