טיול בשמורת ג'ספר והסביבה
קמתי למחרת לבוקר די קפוא בג'ספר. קפוא אומר ששמשת הרכב הייתה מכוסה קרח. כדי למשוך קצת זמן שאולי היא תפשיר, הלכתי לאכול ארוחת בוקר באחד המקומות המומלצים, ה-Bear paw bakery, סתם לשוקו חם ומאפין. התכנון שלי ליום הזה היה כל מיני אתרים בסביבות ג'ספר – Maligne canyon, Maligne lake ועוד.
הנסיעה מג'ספר לקניון היא די קצרה אבל כשהגעתי לשם פתאום קלטתי שהכביש חסום. ככה סתם, חסום. לא כל כך ידעתי מה לעשות, כי הנסיעה לאגם באותו שם לוקחת עוד איזה חצי שעה. חזרתי לעיר לתדלק וכשחזרתי שוב לכביש שמוביל לקניון כבר היה שם שוטר שהסביר שזה חסום ולא יודעים עד מתי. הוא אמר "Its closed for a search", נשמע מסתורי משהו…
המשכתי לכיוון Maligne Lake כשבדרך עברתי דרך Medicine Lake. עצרתי שם להתסובב קצת וקראתי עליו הסברים. זה אגם שאין לו כניסה ויציאה אז בעבר האינדיאנים חשבו שיש לו כל מיני יכולות מיוחדות כי הם לא הבינו לאן נעלמים המים. המים מחלחלים דרך כל מיני חריצים ונקבים לנהר שמתחת לאדמה (הסבר יותר רחב).
מה שעוד ראיתי שם היה שלט עם כל סוגי האיילים שיש שם באיזור. אם בעברית כולם "אייל XXX" – קורא, נוקד, צוהל וכו' באנגלית זה מלים אחרות ודי קשה לדעת מי זה מי עד שרואים תמונה. יש moose ו-elk ו-caribou ו-deer, אז זה עשה לי קצת סדר.
אגם מאלין וספיריט איילנד
הגעתי ל-Maligne lake ועשיתי מסלול קצר, "להעביר את הזמן" עד לשייט. יש שם שייט של איזה שעה שמגיע לאחד המקומות המפורסמים ברוקיז, Spirit island. השייט ממש יפה, כשבדרך הייתה מדריכה שהסבירה שם על כל מיני הרים וקרחונים מסביב. בסוף הגענו ליעד שלנו, הסירה עוצרת וקיבלנו 10 דקות להתסובב על ה"אי". הוא לא היה ממש אי בעונה הזאת אבל חפיף.
בדרך חזרה גם הסתבר שאין ממש תשובה למה קוראים לו spirit… אבל תכלס מקום ממש יפה! הצבעים של המים שם פשוט הורסים, זה שונה מהצבעים באיזור של ליייק לואיז, הם פחות טורקיזיים אבל תמיד התפאורה הזאת עם ההרים הגבוהים מסביב וכל העצים מאוד מרשימה.
קניון מאלין ג'ספר
בדרך חזרה, סוף סוף Maligne canyon היה פתוח! התחלתי לעשות את המסלול שהיה ממש יפה, ככה עובר בתוך קניון ומספק מבטים יפים על נהר, צמחייה וככה טבע… כשבאתי לצאת מהמסלול ראיתי זוג שחוזר מהכיוון ואמר שהיציאה חסומה ע"י המשטרה. זוכרים את הסיפור מהבוקר?
אז אמנם עכשיו המסלול היה פתוח אבל פתאום יצא מצב שעכשיו כל המטיילים סגורים בפנים, כנראה לטובת חילוץ, וככה יצא שחיכינו שם במקום, קבוצה של משהו כמו 30 אנשים במשך שעה!!! מה שכן בזמן ההמתנה ישבה לידי גורה של כלב הרים שוויצרי בת 3 חודשים שהייתה מתווווקה.
מה מסתתר שם בין העצים?
למחרת תכננתי לעשות מסלול קצר שנמצא קצת דרומית לג'ספר. יצאתי מהעיר וראיתי כמה מכוניות שעמדו בצד הכביש אז עצרתי גם, חשבתי/קיוויתי שאולי יש איזה דב בין העצים. יצאתי מהאוטו, חציתי את הכביש וראיתי כמה elks נקבות (בלי קרניים) אז קצת התבאסתי בקטע של "בשביל זה עצרתי?" אבל אז שמתי לב שבין העצים מסתתר לו איזה elk זכר. גדול, עם קרניים מרשימות!
ואני מנסה לצלם אותו עם המצלמת מיני שלי כשלידי עומדים איזה 3 חבר'ה עם חצובות, עם עדשות של איזה 500 מ"מ (אם לא יותר), וואו איזה כיף זה לראות משהו דרך העדשות שלהם! ביקשתי רשות ואתה ממש יכול להתביית על הצ'ופצ'יק של הקרן שלו, זה מדהים!
מפלי אטבסקה
משם המשכתי למפלי אטבסקה (Athabasca falls) שנמצאים על דרך הקרחונים אבל לא הספקתי לבקר בהם יומיים קודם. מסלול קצר עם מפלים נחמדים. אבל בדרך פגשתי ריינג'רית שהחזיקה קרן של elk שהוא הסיר. הם מגדלים כאלה כל שנה מחדש! זה הזוי…
שקט ביער
משם המשכתי ל"מסלול היומי" שלי. רציתי ללכת למסלול בשם Valley of Five lakes אז הגעתי לחניון, אכלתי בננה ויצאתי לדרך. אם עד עכשיו, רב המסלולים היו משולטים היטב, זה ספציפית היה בעייתי. אמנם היה שלט שצייר מסלול מעגלי והראה שאמורים לראות 5 אגמים אבל…
הלכתי במעגל ויצא לי לראות אגם אחד כשאני לא מבין איפה השאר ופתאום מצאתי את עצמי חזרה בצומת ההתחלתית. אז אמרתי שהפעם נלך במעגל בכיוון השני ואולי אצליח לראות עוד כמה אגמים… צריך להבין שלאורך המסלול יש כל מיני פיצולים כאלה, לא משולטים, אז זה די עניין של הימור…
ובאמת כשהלכתי בדרך הזאת יצא לי לראות עוד אגם ממש יפה, אבל לא טורקיז כמו באיזור של לייק לואיז. מה שכן היה מעניין פה זה העובדה שהיה ממש, אבל ממש שקט! ברמה של עצרתי לשמוע את השקט. זה היה מדהים.
המשכתי ללכת והתחיל לרדת גשם. לא התרגשתי כי אני עם המעיל והתיק מכוסה, אבל… אני מסתובב ומתפצל עם השבילים כשבשלב כלשהו אני קולט שאני לא הולך לחזור למקום שממנו יצאתי, לא רציתי לחזור על עקבותיי ואמרתי שאסתדר איכשהו.
הדבר הזה אומר שלאן שלא אגיע, אצטרך לתפוס טרמפ לחזור לאוטו שלי כן?
anyway… אני בשלי והגשם בשלו, לא הפסיק לרגע ואני לא עצרתי לרגע – לא לשתות ולא לנוח. ההליכה הייתה די מישורית ודי קריר אז לא הייתי צמא וזה גם לא קשה מדי… הקיצר, פתאום אני קולט שעל עץ ממש מעליי יושב איזה בז קטן. הייתי בטוח שהוא יעוף כי כבר הייתי ממש קרוב אבל הוא לא זז, אז התחלתי לצלם אותו והיה נחמד.
המשכתי והמשכתי ללכת במשך איזה שלוש שעות! כשהמסלול המקורי היה אמור להיות משהו כמו שעה… מתישהו ראיתי זוג על השביל אז שאלתי אם הכל בסדר. אחרי שהבנתי שכן שאלתי את השאלה הבאה, Do you know how I can get to anywhere?? ומן הסתם הם היו קצת מופתעים מהשאלה, כאילו מה זאת אומרת anywhere… אז הסברתי שאני פשוט צריך להגיע לאיזשהו כביש.
הוא הסביר לי ובאמת אחרי עוד איזה קילומטר וחצי הגעתי לכביש, אז עכשיו רק נשאר לתפוס טרמפ! התחלתי ללכת קצת על הכביש, מקווה שאני בכיוון הנכון ואחרי משהו כמו 5 דקות מישהי מקומית עצרה לי ולקחה אותי עד האוטו!! אני קראתי לזה קארמה, כי רק יומיים קודם אני לקחתי מישהו טרמפ אז עכשיו זה חזר אליי…
שני אגמים קטנים ליד ג'ספר
נסעתי לכיוון ג'ספר וחשבתי מה עוד אני יכול לעשות היום. היה בערך 4 אחה"צ, מעונן ואני קצת עייף מההליכה הארוכה. פתחתי מפה וראיתי שיש לא רחוק, עוד שני אגמים קטנים אז יאללה! Patricia lake ו- Pyramid lake אלה שני אגמים שנמצאים משהו כמו 20 דקות נסיעה מהעיר וכמובן שבשביל להגיע אליהם עוברים בכביש מפותל ונחמד. האגם הראשון, "פטרישיה" היה נחמד אבל השני היה יותר יפה וגם היה לו עוד "פיצ'ר", אי קטן שהיה מחובר בגשר. וזהו, ככה הסתיים לו היום השני בג'ספר ותכלס האחרון בסביבה כי למחרת אני כבר מתחיל לחזור דרומה…
עוד פוסטים על הרי הרוקיז
חזרה לבאנף על ה-Icefields parkway, קוטנאי וקאנמור
שמורת קוטנאי והעיר קאנמור התכנית להיום הייתה לנסוע חזרה לבאנף על דרך הקרחונים (זה נשמע מוזר בעברית – Icefields parkway)
שמורת ווטרטון
שמורת ווטרטון וגליישר מונטנה שמורת ווטרטון (Waterton) היא סיפור מעניין כי היא לא ממש מוכרת בקרב רב מבקרי הרוקיז. הסיבה
דרך הקרחונים
דרך הקרחונים – אחד הכבישים היפים בקנדה (בצער רב) עזבתי את לייק לואיז והתחלתי לנסוע אל עבר Jasper על "דרך
הרוקיז הקנדיים – באנף ולייק לואיז
הרוקיז הקנדיים – הפארק הלאומי באנף קנדה הרוקיז הקנדיים… וואו, מאיפה להתחיל? בגדול רכס הרים שנמשך מבריטיש קולומביה, קנדה בצפון עד
