דרך הקרחונים - אחד הכבישים היפים בקנדה
(בצער רב) עזבתי את לייק לואיז והתחלתי לנסוע אל עבר Jasper על "דרך הקרחונים" הלוא היא ה-Icefields parkway. זה כביש של 270 ק"מ שמחבר בין שמורת באנף לשמורת ג'ספר. עכשיו, אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה בכלל icefield ואיך הוא שונה מ-glacier נכון?? ידעתי!
אז בגדול זה משהו די דומה אבל בגדלים שונים. Icefield צריך להיות קטן מ-50,000 ק"מ רבוע ו-glacier קצת פחות מזה … (בהמשך הטיול שמעתי עוד מושגים שקשורים לצורות שלג/קרח).
Bow lake
חלק קטן מהדרך עשיתי כבר אתמול אבל עכשיו הייתי ממוקד על הדרך, והיה לי את כל היום בשבילה. עצרתי ב-Bow lake (איפה שיום קודם שתיתי שוקו) ורציתי לעשות שם איזה מסלול שמגיע למפלים, Bow Glacier falls. יצאתי מהאוטו ולמרות שהיה יותר "חם", 12 מעלות, היה ממש קר כי הייתה רוח!
אם עד עכשיו הייתי רק עם חולצה ומעיל גשם, עכשיו ממש עליתי על ציוד חורף – פליז, כובע וחם-צוואר. בהתחלה הלכתי ככה לאורך האגם עד שנכנסתי לאיזור יותר מיוער שנהיה בוצי. ניסיתי לתת לזה צ'אנס אבל אחרי כמה זמן החלטתי שאין מצב, זה לא היה עביר מדי.
ביקור נוסף באגם פייטו
חזרתי לכיוון האוטו והמשכתי בנסיעה ל-Peyto החמוד. כבר ראיתי אותו יום קודם, אבל אי אפשר באמת לוותר על הדבר הזה…
עשיתי את אותו מסלול בדיוק כשאני מנסה יותר לדרוך על שלג מאשר על קרח כדי להמנע מהחלקה. מראה מקסים אבל לא שונה בהרבה מיום קודם.
המשכתי צפונה על הכביש, כשכל הזמן מקיפים אותי הרים גבוהים, חלקם מושלגים, חלקם מיוערים, עצים ירוקים ועצים בצבעי שלכת! האגמים הם כמו פנינים שמשובצות בתוך כל היופי הזה…
הגעתי לאגם יחסת גדול Waterfowl lakes ועשיתי שם הליכה קצרה. עוד נקודה נחמדה בדרך הייתה Mistaya canyon – מסלול קצר בתוך קניון…
מרכז הקרחונים (נשמע קצת מוזר בעברית...)
התחנה הבאה שלי הייתה ה-Icefield center, שזה מן מרכז שממנו ניתן לצאת לשתי אטרקציות:
- הליכה על גשר תלוי ו-
- נסיעה ברכב מיוחד על פני קרחון.
הגעתי מאוחר מדי כך שלא יכולתי לבצע את שתיהן באותו יום (זה לא היה כזה נורא כי ידעתי שגם בחזור אני נוסע בדרך הזאת).
בחרתי לעשות את ה-skywalk שזאת ההליכה על הגשר ואני חייב להגיד שקצת התאכזבתי. אין גישה לצלם אותו מלמטה כמו שמופיע בכל מיני מקומות וההליכה היא נחמדה אבל לא יודע אם שווה את ה-30 דולר שלה.
מה שכן בזמן ההמתנה ל"הליכה" קפצתי לבקר את הקרחון מקרוב באופן עצמאי. הייתה רוח ממש חזקה וגם גשם מעצבן כזה, מה שקצת הפריע אבל מטורף לראות איך הוא התכווץ בעשורים האחרונים… יש שם כל מיני שלטים שמראים איפה הוא בשנות ה-80 וכו', שזה המקום שעכשיו המטיילים עומדים עליו.
משם המשכתי על הכביש כשמדי פעם יש מפרצים ואפשר לעצור להתרשם מהיופי הזה שלא נגמר ולצלם. בהמשך ביקרתי ב- Sunwapta falls, אם השמות נראים לכם מוזרים משהו ולא הכי "קנדיים" אתם לא טועים, יש פה כל מיני שמות אינדיאנים כאלה… אז בנוהל, מחנים את הרכב ויוצאים להליכה קצרה. בדרך כלל יש פיצול בשביל כך שאפשר לבחור אם רוצים תצפית בסיסית או לעשות מסלול יותר ארוך שנותן עוד דברים.
נהניתם מהפוסט? שתפו!
עוד פוסטים על הרוקיז הקנדיים
לייק לואיז ומוריין לייק
אגמים ברוקיז הקנדיים – לייק לואיז ומוריין לייק ניסיון להגיע ל-Lake O'Hara קמתי בבוקר למחרת וניסיתי את מזלי במבט דרך החלון, קיוויתי לעוד לילה לבן
שמורת ווטרטון
שמורת ווטרטון וגליישר מונטנה שמורת ווטרטון (Waterton) היא סיפור מעניין כי היא לא ממש מוכרת בקרב רב מבקרי הרוקיז. הסיבה שאני תכננתי להגיע אליה היא
חזרה לבאנף על ה-Icefields parkway, קוטנאי וקאנמור
שמורת קוטנאי והעיר קאנמור התכנית להיום הייתה לנסוע חזרה לבאנף על דרך הקרחונים (זה נשמע מוזר בעברית – Icefields parkway) ולהשלים שם כל מיני מקומות
2 מחשבות על “דרך הקרחונים”
אשמח שתיצור איתי קשר …
לא הצלחתי לשלוח הודעה בצרו קשר באתר
תודה שחר
סתם אם זה מעניין אותך חיכיתי בפייטו שלוש שעות עד שמישהו עצר לי, בסוף עצר לי נהג משאית שגרר מאחוריו דחפור. אחרי שאמרתי לו שאני מישראל הוא שאל אם אנחנו לא שותים שם בירה, וככה נסענו בכביש הכי יפה בעולם ששנינו שותים בדוויזר עטוף בפחית קולה עד שהוא הוריד אותי ישר מהמשאית להוסטל. אכן חוויה