האיים האזוריים – סאו מיגל
סאו מיגל האיים האזוריים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

האיים האזוריים - הפתעה בלב האוקיינוס האטלנטי

הכל התחיל מאיזה כתבה שקראתי על האיים האזוריים לפני לא הרבה זמן. מאז, היעד נכנס לי לתודעה וקראתי עוד ועוד כתבות וראיתי תמונות. בשלב כלשהו כבר החלטתי שאגיע לשם אבל אז עלתה השאלה לאיזה איים בדיוק, כי הרי יש 9. 

פה נכנס השלב של קריאה בפורומים והתייעצויות עם אנשים שכבר היו שם, ובסוף הגעתי למסקנה שסאו מיגל, שהוא האי הגדול ביותר, הוא היעד הנכון לביקור ראשון באיים האזוריים ובשבוע לא כדאי לשלב עוד אי. דרך אגב – לכל אחד מבין תשעת האיים יש כינוי שהוא צבע וסאו מיגל מכונה ה"אי הירוק" – בפוסט הזה ובבאים אחריו תבינו ותראו למה.

סאו מיגל

במאי 2015 נחתתי בפונטה דלגדה, סאו מיגל, האיים האזוריים. כמו שכתבתי כאן, זוהי קבוצה של איים באוקיינוס האטלנטי ששייכים לפורטוגל.

מסתבר שהם ממוקמים במפגש של שלושה לוחות טקטוניים (האירו-אסייני, האפריקני והצפון אמריקאי), מה שיכול להסביר קצת את כל הפעילות הגעשית באי, כלומר היווצרות האי והנוף שיש היום – רב האגמים נמצאים במבנים של הרי געש שקרסו, יש פעילות תרמית בצורת מעיינות חמים וכו'.

בשדה התעופה קניתי סים מקומי ואספתי את הרכב השכור. כששילמתי עליו לקחו לי פקדון של 800 יורו! מה שיותר מאוחר הסתבר כדי בעייתי.

ברור שהנסיעה לעיר ״קצרה״ אבל לא כשאני עושה אותה. מזל שאני כבר לא מתרגש מזה… אמרו לי שזה בערך 20 דקות, אז הכפלתי את הזמן. האישה שם אמרה לי ״יהיה שלט״. לא היה ולא נברא. ירדתי מהכביש המהיר ונכנסתי לעיר, הסתובבתי באיזה שכונה והבנתי שזה לא המקום אבל מצד שני די קשה לשאול כי לא ממש יודעים פה אנגלית.

הפעלתי גוגל מפס, אבל היו עם זה כמה בעיות. הראשונה – שהכתובת שהייתה לי הביאה אותי למקום לא נכון כי כאילו הגעתי קרוב מאוד לנקודה שהייתי צריך, אבל הכניסה היא ממקום אחר.

ה"בעיה" השנייה הייתה בהוראות. אתה שומע קול במבטא אמריקאי מנסה לקרוא שמות רחובות לטיניים באורך של 5 מלים לרחוב בערך, וחשוב לציין שבאי, שם הרחוב מופיע רק לאחר הפניה בגודל מאוד קטן, אם בכלל! מה שגורם לכך שעד שהיא מסיימת להקריא את שם הרחוב, אני כבר עברתי את הצומת וצריך להתסובב שוב… לא משנה. בסוף הגעתי לכניסה של הגן.

אז באמת ישנתי במלון בתוך גן בוטני, Casa do Jardim. המקום עצמו היה יפה והחדר היה ממש גדול עם טלוויזיה 14 אינץ' של פעם כזאת, אבל מה שיותר הפריע היה הריח. מכירים את זה שיש ריח שכאילו לא איווררו את החדר מלא זמן? אז כזה היה.

עיר הבירה של סאו מיגל - פונטה דלגדה

יצאתי לסיבוב קצר בעיר אבל כנראה בגלל שהיה יום ראשון בערב הכל היה די מת. בכל זאת ראיתי את סימן ההיכר של העיר.

אכלתי איזה ״המבורגר״, אם אפשר לקרוא לו ככה, זה היה קציצה בקושי, וחזרתי לחדר. בדקתי את התחזית והסתבר שלמחרת אמור להיות יום יפה ואחרי זה קצת פחות, מה שאומר שחייבים(!!) לנצל אותו.

האיים האזוריים

בבוקר קמתי ואכלתי ארוחת בוקר מעפנה. בחדר אוכל היה זוג נשים ואני, והם ממש לחשו, נראה לי מתוך נימוס אירופאי כזה… אבל אני כזה ״דברו בקול״ שיעביר לי קצת את הזמן חחח.

אחרי זה הלכתי לאישה בקבלה לנסות להבין כמה זמן נסיעה יש לי ליעד המתוכנן. היא לא דיברה לא ספרדית ולא אנגלית אז היה די קשה לתקשר… הוצאתי את המפה ושאלתי כמה זמן מפה לפה, אבל היה נראה שהיא פשוט מקריאה את הערים על המפה… 

באיזה שהוא שלב אמרתי תודה והלכתי. כל הדרך רואים ירוק בעיניים, עצים, שיחים, דשא – you name it! ומדי פעם יש זריקות של צבע ורוד כדי שלא יהיה מונוטוני.

אגם סטה סידדס - Sete Cidades

הייתי צריך לבחור בין שני מסלולי הליכה באיזור Sete Cidades. כשהסתכלתי על התמונות, שניהם נראים יפים. בסוף בחרתי לפי ה… שם! כי לאחד מהם קראו "vista do rei" ואני יודע ש-rei זה מלך, אז אמרתי שאם זה בשביל המלך זה צריך להיות הכי יפה!

הגעתי לנקודת המוצא, שהיא גם תצפית מעולה על האגמים, די בקלות והמקום היה ריק. שמתי על עצמי את התרמיל ויצאתי לדרך. הבאסה עם המסלול הזה היא שהוא ישר, כלומר אני צריך לחזור את אותה דרך. חפיף.

מתחיל ללכת על מן רכס כזה שמצד אחד רואים את שני האגמים האלה וכל הנוף הזה של מכתשים שנוצרו מהרי געש שקרסו ומצד שני רואים את האוקיינוס. בשלב הזה היה קצת מעונן, אבל עדיין כל פעם שרואים את האגמים בא לך לצלם (לא רואים אותם כל הזמן כי לפעמים יש צמחייה שמסתירה). ליד האגמים היה גם מן עיגול כזה של עצים שגם נראה שהיה פעם לוע קטן (בטח זה לא הכי ברור… צריך לראות תמונה).

בדרך חזור השמש יצאה לה ואז פתאום האגמים מקבלים עוצמה וצבעים כאלה, פתאום זה הרבה יותר יפה!! אז אחרי משהו כמו 3 שעות חזרתי לנקודת המוצא, רק שהפעם היא הייתה מלאה באנשים ואוטובוסים! עכשיו היה ברור לגמרי למה קוראים לנקודה הזאת ״תצפית המלך״.

סאו מיגל האיים האזוריים

מערב סאו מיגל

משם המשכתי לנקודה בקצה המערבי של האי – Ponta da Ferraria. נשמעה די מעניינת. נמצאת ממש על החוף ויש מקום שמי האוקיינוס נפגשים עם מים מהאדמה, מים חמים, אז עקרונית אפשר להכנס ל"ים" ולהיות במים חמים… כנראה שזה המקום היחיד בעולם שזה קורה בערך, אבל בסוף היה סוג של סגור, אז אין לי ממש מה לכתוב עליה.

האיים האזוריים
סאו מיגל

חזרתי לכיוון האגמים אבל הפעם מלמטה. אם קודם השקפתי עליהם מלמעלה, עכשיו אני בגובה המים ואפשר לראות את כל ה"קירות" שמקיפים את האגמים. ישבתי לאכול צהריים ובחוץ הסתובב כלב ממש חמוד, נראה לי שהוא היה באסט האונד עם לברדור,  שאירח לי חברה ובשלב מסוים אפילו קפץ עליי!

אחרי האוכל עברתי על הגשר ש״מפריד״ בין האגם ה״כחול״ לאגם ה״ירוק״. כמובן שיש איזה אגדה על נסיכה שבכתה ואלה הדמעות שלה בלה בלה בלה.

גם אתם אוהבים כלבים? כאן תוכלו לקרוא פוסט מיוחד שכתבתי על כלבים שנקראים על שמות מקומות וביניהם הלברדור!

עכשיו רציתי להגיע לעוד איזה שני אגמים אבל הייתה בעיה. במפה יש רק ציור של אגם בלי כביש וגוגל מפס לא מכיר אותם… התחלתי לנסוע לכיוון הכללי וקיוויתי לטוב. הדרך הייתה במגמת עלייה כשמדי פעם יש עצירות לתצפית.

עצרתי באיזה מפרץ כזה ופתאום קלטתי אגם ירוק (אחר) מ-ה-מ-ם! כמה שאתה לא רואה You just can't get enough…

שם גם ראיתי איזה מדריך פרטי כזה שידע אנגלית טוב אז שאלתי לגבי האגמים שחיפשתי והוא הסביר לי בגדול. משהו כמו 200 מטר אחר כך הייתה עוד תצפית, הפעם על האגמים מהבוקר.

בסוף הגעתי לנקודת מוצא של איזה מסלול של שעתיים. לפי מה שכתוב בשלט הוא היה אמור לעבור דרך כמה אגמים, אז אמרתי שאין לי מה להפסיד. יצאתי לדרך ואחרי שעתיים מעייפות חזרתי די מאוכזב. היו שני אגמים בקושי ואולי עוד איזה שלולית…

סוגרים את היום

התחלתי לחזור לכיוון המלון. כבר הייתי די עייף. עשיתי סיבוב קצר בעיר כדי לראות איזה לווייתנים ראו היום (יש שם שייט לווייתנים שהתלבטתי אם לעשות ואחת החברות מפרסמת כל יום איזה לוויתנים נצפו באותו יום), אבל התוצאות לא היו משהו. חזרתי לחדר לנוח קצת ואז הלכתי לאכול ארוחת ערב. כל יציאה מהחדר זה כמה דקות הליכה בגן הבוטני על מרצפות שגומרות אותי וגם ככה הייתי כבר שפוך… ואז עוד עשר דקות הליכה על מדרכה ברוחב של בן אדם אחד. הרחובות צרים בטירוף! גם להולכי רגל וגם למכוניות…

הגעתי למסעדה, השירות היה איטי וכבר התחלתי חצי להרדם. כשבאתי לשלם, הכרטיס לא עבר! בגלל ה-800 יורו של ההשכרת רכב ואז גם גיליתי שאני לא יכול למשוך כסף. הם פשוט חסמו לי את כל המסגרת אווווווף. מזל שיש לי עוד כרטיס.

למחרת נסעתי ל-Furnas בצד המזרחי של האי.

 

נהניתם מהפוסט? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

עוד פוסטים על האיים האזוריים

סאו מיגל למטייל

האיים האזוריים – חלק 3

תכנון היום תוך כדי ארוחת בוקר ישבתי בארוחת בוקר ואחרי שלקחתי את ה"מנה הרגילה" שלי, חביתה + מוסלי + מיץ אננס, חשבתי מה אני הולך

קרא עוד »
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ערן ברימן - מטייל עם חיוך

נעים מאוד, אני ערן. נולדתי וגדלתי בת"א ואולי בגלל זה אני כל כך צמא לטבע ירוק וקריר. יצר ההרפתקנות שלי והמשיכה לבעלי חיים גדולים ו"חמודים" גורמים לי למתוח את הגבולות ולטייל למקומות קרים ורחוקים.

עוד עליי

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמינו את אחת ההרצאות שלי

המסע בעקבות כלבי הים הלבנים

 המסע הארוך אל עבר אחת התינוקיות הקרות בעולם, שם פגשתי בכלבי ים שרק נולדו

רוצה לשמוע עוד?

בהרצאות שלי אפגיש אותך עם לוויתנים, דובי קוטב, אריות ים וציפורים נדירות

אשמח לחזור אליך עם פרטים לגבי הזמנת אחת מההרצאות שלי

מקווה שנהנית מהכתבה!

לשלוח לך מייל כשעולה תוכן חדש לאתר?

יעדים מרתקים, טבע ובעלי חיים אצלך באינבוקס ולא יותר מפעם בשבועיים למצטרפים לרשימת התפוצה
דילוג לתוכן