זהו הפוסט הרביעי בסדרת הפוסטים על טיול החורף בצפון נורבגיה.

על תחילת הטיול אפשר לקרוא כאן.

נוסעים לטרומסו

קמנו מרוצים בבוקר. היינו צריכים להגיע לטרומסו, נסיעה של "3 שעות". בנהיגה עכשיו קרה משהו שלא ידעתי שיכול לקרות בכלל. בחוץ מינוס 4 מעלות אבל יורד גשם. לא שלג. מה שזה אומר זה שאיך שהטיפה פוגשת את החלון היא הופכת לסוג של נטיף כזה שהמגב לא יודע להתמודד איתו. מה עושים? כל כמה דקות עצרנו לגרד את החלון מהנטיפים האלה… זה באמת היה אחד הימים היותר קרים שהיו לנו. חשבנו להעביר את הלילה האחרון בחדר כלשהו ולא באוטו אז ניסינו להגיע לאתר קמפינג ושביל הגישה שלו היה מכוסה בשכבה עבה קרח. למרות שבימים האחרונים נהגנו על שלג וקרח, כזה, עירוני, עוד לא ראינו. הנהיגה איטית מאוד ועדיין אין שום שליטה על ההגה. ממש קשה להבין את זה. תחשבו כאילו אין חיכוך, בערך כמו בסרטון פה, רק שאנחנו בלי המטאטאים…

למרות שלא היינו בדיוק בעונה, לא היה שם מקום פנוי אבל הגברת מצאה לנו אתר קמפינג אחר. נסענו אליו, "רק 20 קילומטר away". ידה ידה ידה, הגענו, עשינו צ'ק-אין, שתוך כדי אני מספר לה שזה הלילה האחרון שלנו. זהו פרט חשוב להמשך הפוסט! לקחנו cabin וחזרנו לכיוון טרומסו.

בעיר הסתבכנו עם תשלום החניה, נכנסנו לחנות מזכרות, ואכלנו ארוחת ערב במסעדה הכי זולה(!) בעיר נראה לי. מנת פסטה עולה קרוב ל-90 שקל. עד כאן הכל טוב.

סוג של הרתפקאה

חזרנו לבקתה, התקלחנו והתארגנו לשינה. אין נפש חיה בחוץ. פתאום רואים אורות מתקרבים מבחוץ. דפיקה בדלת. בעלת המקום…

שואלת: "ראיתם מחסום על הכביש בערך רבע שעה נסיעה מפה?"

אנחנו כזה: "לא".

"אז הוא הולך להסגר למשך כל הלילה בגלל חשש למפולת שלגים. אני ממליצה לכם לעזוב הלילה. אני אזכה אתכם על כל הסכום והנה גם כמה מלונות שיש בהם חדרים פנויים".

איזה נשמה! באמת.

רק חבל שבאותו רגע, סורי, אבל פחות עניינה אותי מפולת השלגים כי כביש סגור = אין לנו איך להגיע לשדה התעופה!! אנחנו נמצאים על אי סמוך לאי שעליו טרומסו נמצאת, אבל במיקום שהכביש אוטוטו הולך להגמר, כלומר זה לא שיש כביש טבעתי שמקיף את האי. 

מה שאומר שאנחנו צריכים לפנות את החדר עכשיו ולמצוא מקום אחר לישון בו. מזל שאמרנו לה שאנחנו טסים למחרת בבוקר… וכל הכבוד לה. וכל הכבוד לה #2 על שזיכתה אותנו על כל הסכום, למרות שזה הכי לא אשמתה!

יוצאים מהשוק

מדד הלחץ 87%

תוך כדי שיצאנו מהשוק, התקפלנו מהר כי צריך להספיק לפני שהמחסום יורד. עשינו צ'ק אאוט, קיבלנו את הכסף חזרה. התחלנו בנסיעה. אחרי שעברנו את המחסום, קובי פתאום לא בטוח שהוא ארז את התיק עם הדרכון… עצרנו לבדוק. לא רציתי לבאס אבל בכל זאת אמרתי לו שזה לא כזה משנה כי אם התיק נשכח שם אין לנו שום דרך להשיג אותו. בעלת המקום כבר לא במתחם (ראיתי אותה עוזבת) ואין לנו טלפון אז… טו מייק א לונג סטורי שורט, בסוף התיק נמצא.

חזרה לדרך

לאן עכשיו? כל מלון עולה הון ומהר מאוד קיבלנו החלטה שנישן שוב באוטו. לא להיט; לא נורא. ועכשיו אני מגיע לבעיה הנוספת – בגלל שלקחנו רכב 'מיוחד', מחברה מקומית, המשרדים לא היו בשדה התעופה אלא באיזור תעשייה כלשהו. הטיסה למחרת ב-8 בבוקר מה שאומר שצריכים למצוא מונית ב-6 ככה. הנה לכם *אתגר* – נסו למצוא מונית בטרומסו, ב-6 בבוקר, בחורף, באיזור תעשייה, ביום שבת. GO!

התנאים: אין כרטיס סים שכולל שיחות.

אתגר המונית

  • הממצאים: אין אובר.
  • חיפשתי אפליקציה מקומית. הורדתי את Tromso Taxi. יצרתי משתמש, עשיתי ולידציה, כל התהליך. בא להזמין. יוק!
  • נכנס לאתר אחר, מנסה להזמין – אי אפשר. בקיצור, המצב בקנטים…
  • עצרנו לתדלק בתחנת דלק ואז עלה לי רעיון. שאלתי את אחד העובדים איך מזמינים ובעדינות ביקשתי ממנו לעשות לי את הג'סטה הזאת. זרם איתי.

אוקיי, מפלס הלחץ טיפה יורד אבל עדיין לך תדע מה יהיה בבוקר… תגיע לא תגיע, תמצא אותנו וכו'. ניסינו למצוא גם תכנית מגירה אבל פלאן בי נראתה רחוקה מתמיד וככה הלכנו לישון.

זה פשוט לא היה היום שלנו – רוצים ללכת לישון ו-1) מולנו רכב עם פנסים דלוקים כאילו הוא מתצפת עלינו, 2) בלילה הזה ירד גשם.

בבוקר התמקמנו עם האוטו סמוך לכביש עם וינקרים מהבהבים והיינו בהיכון על כל רכב שעובר. עברה איזה מונית לא בשבילנו אבל ביקשנו ממנה שגם תודיע בקשר, כי לך תדע אם הבחור מהתחנת דלק אתמול בערב באמת הזמין. anyway בסוף הגיעה המונית ובא לציון גואל!

מדד הלחץ
8%
זהו, הסתיים לו טויל חווייתי במיוחד. כל ה-setting הלבן הזה היה קסום ובסוף גם זכינו לראות את הזוהר הצפוני שהיה בונוס מצויין! נורבגיה מדהימה והנוף של לופוטן בקיץ גם נראה מזמין במיוחד. עדיין היית רוצה לראות גם החלקים הדרומיים שלה עם הפיורדים היפים.
עד הפעם הבאה!
9 תגובות
  1. עמית הגב

    כתיבה מדהימה! כל הכבוד!

  2. עפר קידר הגב

    אתה היית בלחץ, אנחנו זכינו לפוסט חווייתי – כולם מרוצים

    • The Laughing Traveller הגב

      קל *לך* להגיד את זה… באותו לילה לא יודע אם "מרוצה" זאת המלה שהייתי משתמש בה לתאר את מה שהרגשתי

  3. זיוה הגב

    איזה סיפור בלהות. ממחיש את הקושי לטייל בתנאים האלה (הייתי מתה) ולחיות במקום הזה.

    • The Laughing Traveller הגב

      אבל דווקא בלילה האחרון אולי ה"תנאים הקשים" הם מה שהציל אותי. כי גם אם הייתי עם רכב רגיל זה היה יכול לקרות ואז באמת לא היה לי איפה לישון… או שזה רק בגלל שאני מנסה לראות את חצי הכוס המלאה? 😉

  4. מיכל מנור הגב

    סיפור חמוד….בגלל שידעתי שחזרת לארץ בזמן לא הייתי במתח, אבל התלהבתי מכל התפניות של הסיפור. מדדי הלחץ בפוסט ממש נחמדים. זה באלמנטור?

  5. רבקה קופלר הגב

    נראה לי שהפעם הבאה לא תאחר לבוא… נדלקת ממש על נורבגיה היפה!

השארת תגובה