כשארגנתי את הכתיבה על הטיול לבלוג, יצא שבאותו פוסט, בגלל שהם היו די אחד אחד אחרי השני בטיול, אני כותב על 3 כפרים קטנים שהם אשכרה הפנינים של איי פארו, כלומר המקומות האלה שאתה כזה "וואווווו" ואם יש לכם רק זמן קצר באיים אז…

באטרקאפ רואד לסאסקון

חזרתי ממיצ'ינס והנקודה הבאה שלי הייתה הכפר סאקסון שנחשב אחד ההיילייטס באיי פארו וחלק מהדרך לשם מסומנת במפה כבאטרקאפ רואד. הדרך עצמה, עוד לפני הכניסה לבאטרקאפ יפה מאוד! אבל אז מתחיל הכביש הצר והוא פשוט מטורף!!!! אתה נוסע במן עמק כשבשני הצדדים הרים מחורצים כאלה, בלי עצים, לפעמים מפלים נשפכים, השמש גם יצאה וצבעה את הדשא במן ירוק מבריק כזה. קשה להאמין איזה השפעה יש לה על הצבעים. אני כמעט לבד.

מדי פעם מגיע רכב ממול ואחד מאתנו נכנס למפרץ קטן כדי שהשני יוכל לעבור. הכביש לא מפותל אבל יש כמו גלים כאלה לפעמים, קטנים (יש לזה מלה?)… אז באחד כזה שהייתי בחלק למעלה בלי הרבה שדה ראייה מלפנים, פתאום כשנגלה לי הכביש, שכב שם טלה קטן. לחצתי על הברקס יחסית חזק ולמזלי הוא קם בנונשלנטיות ופינה את הדרך… התמונות הבאות הן מה"סתם כביש". רק שתבינו.

 

מפה שמתארת את הפוסט… כשלוחצים על החץ הקטן בפינה השמאלית העליונה ניתן בצד שמאל להוריד סימון של אחד הימים (Directions from X to Y) כדי להתמקד  ולראות את זה בצורה יותר מסודרת.

סאקסון – Saksun

אחרי משהו כמו שעה נסיעה בסוף הגעתי לסאקסון. אתה אפילו לא יודע שאתה מגיע, אין שלט. בהתחלה יש איזה "מגרש חניה" אבל מצד שני אתה רואה שהכביש ממשיך עוד קצת. חניתי והתחלתי להסתובב. זה כפר מגניב כזה עם כמה בתים עם גגות דשא וכנסייה יפה שיושבת על פתח של לשון ים כזאת, יעני פיורד. יורד מהכנסייה עוד קצת למטה ורואה עוד מבנים ממש קרובים למים, אבל שאי אפשר להגיע אליהם מהמקום שאני נמצא. בצד השני היה שביל הליכה, אבל בשביל להגיע אליו צריך לנסוע למקום אחר כי סוג של תהום מפרידה בינינו… בודק איך אני עם הזמנים, כי יש לי מסעדה בטורשבן בערב. הולך על זה. יותר נכון רץ, כמה שאני יכול (מה לי וללרוץ?!). היו שם עוד מסלולי הליכה יותר רציניים אבל להם ממש לא היה לי זמן.

הנוף הזוי, אי אפשר להסביר. השביל הזה היה חולי והלך בעצם בתהום שדיברתי עליה קודם ממש עד לאוקיינוס. חוזר מזיע(!) לאוטו ונוסע. שוב הכביש הכיפי הזה, הפעם מהכיוון השני. הפלאפון כבר גוסס, הבטרייה על איזה 4 אחוז אז אני שומר אותו לניווט בתוך טורשבן. כשהגעתי לטורשבן גיליתי שהוא מת. למזלי ידעתי כבר איפה המלון שלי, ראיתי אותו יומיים קודם והצלחתי איכשהו להגיע לאיזור.

טיפ: קחו איתכם מטען לרכב

רגע לפני היציאה לשביל אני רואה את הדבר הזה. הצחיק אותי. מצד שני, מה אם איזה איש פארואי רוצה להזמין משהו מאלי אקספרס?! איך יגיע אליו? הנה 🙂 .

ערב בטורשבן

מתקרב למלון, Hotel Hafnia, שנמצא קרוב לנמל והרחוב שלו חסום. למזלי יש חניה לא רחוק. אז חניתי והלכתי ברגל. עשיתי צ'קאין ושאלתי את הפקידה מה הסיפור, מה קורה בחוץ. הסתבר שזה סוג של "לילה לבן" והחנויות פתוחות היום עד מאוחר, אז כולם מסתובבים בחוץ ויש אוירה נחמדה.

החדר סבבה כזה, לא איזה משהו פנסי מדי אבל אחלה. מיטת יחיד, שזה שונה מחדרים אמריקאים שתמיד גם החדר הכי קטן יכלול מיטה גדולה. נחתי קצת, עניינים, וירדתי להתסובב. רציתי שוב להגיע למגדלור של טורשבן שנמצא קרוב. פשוט פעם שעברה שהייתי שם לא צילמתי אותו אז… ומשם הלכתי לאכול ב-Barbara (הזמנתי מקום מראש) שנמצאת שתי דקות הליכה מהמלון.

מסתכל על התפריט והוא לא הכי ברור. כלומר מבחינת המחירים, לא הצלחתי להבין אם זה מנות ראשונות או עיקריות. לא צילמתי אותו אבל תאמינו לי שהוא היה מבלבל 🙂 . כשהמלצרית הגיעה היא הסבירה לי שהקונספט הוא סוג של טאפאסים אז יש מנות קטנות לאחד ויש טיפה יותר גדולות, כאלה שזוג יכול לחלוק. הזמנתי כמה דברים, היו דברים נחמדים אבל לצערי לא רשמתי אותם… אני זוכר במעורפל שהייתה מנת דג טעימה, ושהקינוח היה טוב.

סיימתי ויצאתי להתסובב בחוץ קצת. אנשים עומדים עם בירות על הנמל, וממש סבבה כזה. זה היה סוף טוב ליום מעולה שהתחיל בכלל באי אחר, עם פאפינים, המשיך בטיסת מסוק קצרה, נסיעה על כביש מדהים לכפר קטן וארוחת ערב בעיר 🙂 .

למחרת בבוקר הסתובבתי ב-Tinganes שזה החלק ההיסטורי של טורשבן ובעצם מיקום הפרלמנט. זה נחשב לאחד ממבני הפרלמנט העתיקים בעולם כי הוא משמש כפרלמנט מאז שהויקינגים הגיעו לאיזור ב-825 לספירה! בתים אדומים חמודים כאלה עם גגות דשא ואחד מהם הוא אפילו משרד ראש הממשלה 🙂 .

אחרי זה הסתובבתי עוד קצת בעיר…

צ'ירצ'בוֹרבוּר – Kirkjubøur

anyway אחרי הסיבוב בטורשבן החלטתי להתחיל את הבוקר בנסיעה ל-Kirkjubøur כפר קטן והיסטורי, רבע שעה נסיעה דרומית לטורשבן. אמנם הוא לא מסומן כבאטרקאפ רואד אבל הנסיעה אליו יפה.

דרך אגב בהצלחה עם לבטא את השם הזה. לא רק שדחפו שם אותיות מוזרות, גם ה-K פה מבוטאת כמו צ', אז זה יוצא משהו כמו "צ'ירצ'בוׂרבוּר".

[sc_embed_player fileurl="https://www.thelaughingtraveller.com/wp-content/uploads/2017/07/Faroese_places_2.mp3"] < תלחצו עליי

היא אומרת פה את המקומות הבאים: Kirkjubøur, Eiði, Funningur, Funningsfjørður

מגיעים לכפר ורואים משני צידי הכביש בתים שחורים עם חלונות אדומים וגגות דשא. כמו ציור. חוץ מזה הרי הכפר יושב על שפת הים! אז הסתובבתי קצת והתלהבתי. בנוסף לכפר יש איזה 'אתר היסטורי' עם מבנה כנסייה ישן ועוד כמה בתים אבל זה לא מה שעשה לי את זה וכמובן גם כנסייה "רגילה" שתראו פה למטה.

דרך אגב ניתן להגיע לכאן בהליכה של איזה שעה-שעתיים ולחזור באוטובוס לטורשבן.

נוסעים לג'קף

משם המשכתי לכיוון ג'קף (Gjogv) אבל העפתי מבט במפה וראיתי שיש שתי דרכים. אחת שהיא ה"דיפולטית" צמודה לים ואחת שהיא היותר יפה על ההר (נסעתי בשתיהן וזה לא שהראשונה לא יפה…). אז קודם כל ניסיתי לכוון את הנסיעה כך שהיא תהיה דרך הכביש היותר יפה, מה שלא היה פשוט כי לא ממש מצאתי יישוב על הכביש ההוא וגם מספרי הכבישים לא היו החלטיים…

יותר צפונה בהמשך הדרך ראיתי שאני יכול לתפור את הנסיעה עם עוד באטרקאפ רואד! הנסיעה צפונה מתחילה כמו אתמול לסאקסון עד שמתפצלים ואני עובר את הגשר לאי אייסטורוי ועולה צפונה לכיוון איידי, Eiði, אתם צריכים לשמוע איך אומרים את זה ב"מקומית"… משהו שנשמע כמו אוייה 🙂 (אם פספסתם, תעלו קצת למעלה, יש הקלטה).

הדרך לאיידי יפה ויש שם מגרש כדורגל מטורף. תכלס לא הגעתי לכפר עצמו אלא התפצלתי מזרחה ועליתי על הכביש היפה, לא יפה, מדהים! לכיוון ג'קף. בדרך ראיתי איזה "שני סלעים" שבדיעבד התסבר שיש להם שמות. רק שתבינו כמה זה חלק קטן מהנוף. כאילו, הם יפים ומרשימים אבל הם חלק קטן מהיופי הזה.

ג'קף – Gjogv

עוד כביש מטורף שמזכיר ברמת היופי שלו את הכביש לסאקסון. כשעוברים את העיקול האחרון ורואים את הכפר זה פשוט עוצר נשימה. מה שעוד הוסיף ליופי זה שהשמש הייתה בחוץ מה שגרם לדשא להיות מבריק במיוחד.

הפירוש של המלה Gjogv בפארואית זה "ערוץ" וכשמגיעים לחלק היפה של הכפר מבינים למה. את הלילה אני מעביר פה במקום יפה (לא דרך בוקינג), אז עשיתי צ'קאין וקבעתי ארוחת ערב ל-6 ובינתיים הלכתי להסתובב ליד ה"ערוץ" כשכל פעם עליתי על שלוחה אחרת, כל כך כיף!! יש את ה"רגילה" שיש שם אפילו שביל אספלט כזה וספסל בקצה שצופה על האוקיינוס, אבל יש גם עוד שתי שלוחות יותר גבוהות.

בתמונה הזאת אפשר לראות את האנשים על השלוחה המרכזית ואני נמצא כרגע על אחת גבוהה יותר.

כמובן שכמו בכל כפר באיי פארו, גם פה ייש כנסייה יפה ונחמדה.

אחד הבתים בכפר החליט להתקשט וזאת הייתה אחת הגינות המושקעות שראיתי! כמו שאתם שמים לב על כל אבן כמעט יש איזה ציור שיוצר פרצוף, הבריכה אשכרה נראית עמוסה והיה גם שובך יונים חמוד.

מה עושים בערב? יוצאים לטייל שוב!

בסביבות 6 ורבע הלכתי לארוחת ערב. היה כבש ממש טעים בליווי תפוחי אדמה ולקחתי גם בירה. כשאוכלים לבד מסיימים די מהר, אז כבר ב-7 פלוס מינוס הייתי אחרי, ובחוץ… אור מלא! משהו כמו 3 בצהריים שלנו. מה עושים? בדקתי את התחזית. היה רשום שלמחרת יהיה מעונן וגשום אז אמרתי לעצמי שחבל להתבאס וכל עוד יפה בחוץ כדאי לנצל את זה אז ניסע לפונינגור (Funningur) שזה ממש נסיעה של כמה דקות.

מפה לשם המשכתי לעוד יישוב. השם שלו כמו פונינגור בתוספת המלה פיורד, מה שהגיוני בהתחשב במיקום שלו. הכביש לכפר על הפיורד ממש ממש יפה! מלמעלה רואים את הפיתולים של הכביש כמו שתמיד רואים בתמונות האלה ואז אתה אשכרה נוסע שם… בהחלט היה שווה את זה.

עוד יישוב ו… עוד יישוב

הייתי כבר בשוונג אז המשכתי לעוד יישוב שגם אליו הכביש במפה מסומן בתור "באטרקאפ". באמצע החלטתי לעצור. הייתי לבד לבד לבד וזה היה פשוט מדהים. רציתי להנות מהרגע… ישבתי קצת ופשוט נרגעתי.

ממשיך בנסיעה ו… לא זוכר למה אבל החלטתי לעצור. יוצא מהאוטו ושומע קולות של אנשים מרחוק כזה. אני מקווה שאיכשהו יש לכם את הסיטואציה בראש. זה היה די מוזר כי לא ראיתי שום רכב בסביבה… ופתאום קלטתי שתי דמויות הולכות על ההר. אם תסתכלו טוב בתמונה הזאת תראו נקודה אחת טורקיז ואחת לבנה, אות חיים 🙂 .

הגעתי לאלדוביק (מסומן במפה למעלה) שהוא הנקודה האחרונה בכביש אבל ראיתי משהו… היה שם מן מגרש חניה לקרוואנים והיו שם כמה. מצאתי מישהו מקומי שאמר לי ש(למחרת) כדאי לי להגיע ל-Viðareiði (באי אחר) וחוץ מזה התחלתי משם איזה מסלול הליכה קצר. ממול ראיתי אי מרהיב ביופיו שכולו משולשים כמו טובלרון כזה ובגלל זה הוא זכה לכינוי "אי הטובלרון". אחרי זה הסתבר לי שזה היה קאלסוי (Kalsoy).

מזל שנגמר הכביש כי אחרת בטח הייתי ממשיך לעוד מקום 🙂 . חזרתי חזרה לג'קף ואמרתי שנעשה את ההליכה בערוץ שוב, אתם יודעים – לראות את זה בתאורה שונה, פחות אנשים וכו'. כשחזרתי ראיתי קבוצה של איזה 8 מקומיים מבוגרים הולכים לתצפית לשתות… ראיתי בקבוק ביד והיה כבר ריח אלכוהול באוויר . בואו נגיד שהיה נחמד אם היו מציעים לי להצטרף 🙂 .

התכנית למחרת הייתה לקחת מעבורת מ-Klaksvik, העיר השנייה באיי פארו (שנמצאת על האי בורדוי) ל-Kalsoy, אי הטובלרון ולעלות שם צפונה. אז נכנסתי לאתר של המעבורות ובדקתי את לוח הזמנים. גם זה לא טריוויאלי כי אתה יודע מאיפה אתה רוצה לצאת אבל מבחינתי היעד היה ברמת אי ולא כפר אז לוקח זמן למצוא את הקו (מעבורת שם זה כמו אוטובוס) המתאים.

סיכום הפנינים…

 

*** הקול של דונאלד דאק שם לקראת סוף הסרטון, זה אני 🙂 ***

על המנהרה בין אייסטורוי לבורדוי, המעבורת והחוויות בקאלסוי בפוסט הבא. איך אומר את זה בעדינות? יש למה לחכות!