לתחילת הטיול

היום קמתי ממש מוקדם כדי לנסות לתפוס גריזלי ב-Hayden valley. הגעתי לשם ב-6:30 בערך והיו שם איזה שני "תצפיתנים", אחד ישב באוטו עם משקפת בעלת עינית אחת והשני היה בחוץ עם חצובה. הם אמרו לי שקודם ראו דב אבל כרגע אין שום דבר.

חיכיתי שם איזה שעה ופרשתי.

גייזר הזקן הנאמן

המשכתי לכיוון ה"זקן הנאמן" הלא הוא ה-Old Faithful. זה כנראה האלמנט המוכר והמתוייר ביותר בפארק, תכלס התפרצות שלו היא דבר מרשים. מה שעושה אותו כזה זה שקודם כל הוא מאוד נגיש (גם לנכים), עם מרכז מבקרים גדול, והכי חשוב זה שיודעים מתי הוא יתפרץ… שזה דרך אגב מקור השם.

אם חושבים על זה, זה די הזוי. פעילות תרמית שמתרחשת מתחת לאדמה, אבל עם השנים למדו "אותו", את הגייזר, ויודעים להעריך שהוא מתפרץ בערך כל 80-90 דקות. מה שקורה איתו, שבניגוד לגייזרים אחרים, יש לו בריכת מים רק שלו (כך אומרים), בניגוד לאחרים שחולקים בריכות עם גייזרים אחרים.

כתוב את הכותרת כאן

בכך הסתיים פרק ה"זקן הנאמן" והמשכתי צפונה לעוד מתחם גייזרים שנקרא Midway Geyser Basin. הוא מכיל עוד אחד מהסמלים של ילוסטון וזה ה- Grand Prismatic. בריכת אדים ענקית, מה שאומר שדי קשה לצלם שם כי כל הזמן אדים (מסריחים) עפים עליך, אבל כמות הצבעים שם מדהימה!

חוץ מזה יש במתחם עוד כמה בריכות יפות בצבעי כחול יפים, בתמונות ניתן לראות את האדים בורחים… הבסיס  של כל הדברים האלה זה פעילות תרמית בבטן כדור הארץ. מה שקורה זה שהוא (=הכדור) רוצה לפלוט חום, להתאוורר. צורת הפליטה תלויה בשטח שקיים למעלה. אם זה אדמה קשיחה, עם חור קטן – זה יוביל לגייזר. אם יש בריכה, אין טעם לשחרר את זה בפרץ חד פעמי, והחום פשוט נפלט בצורת אדים.

הנה כמה סרטונים קצרים של כל מיני "גייזרים":

נשיונאל ג'יאוגרפיק מול העיניים שלי

אחרי שראיתי את שני האייקונים האלה, המשכתי בדרכי צפונה. פתאום אני קולט על הכביש ריינג'ר, אז החלטתי לעצור ולראות מה העניינים שם. מסתבר שבמרחק של 200 מטר מהכביש בערך שוכב פגר של elk (הבעיה עם הדברים האלה בעברית שכולם בערך צבי או אייל) שנהרג בבוקר. הזאבה שהרגה אותו מתחבאת ביער ועכשיו כולם מחכים שהיא תבוא לאכול, ממש national geographic 🙂 .

המרחק היה סביר + הייתה לי משקפת (הייתי ממש גאה בעצמי), אז החלטתי להשאר קצת. האופטימיים קיוו שאולי יגיע גריזלי… anyway, אחרי יותר משעה, בסוף היא יצאה לאכול קצת. במשקפת ממש ראיתי איך היא נאבקת בבשר החי… היה קשה לצלם את זה, אבל ניתן לראות משהו במרכז התמונה.

היררכיה של בעלי חיים

בכלל כל הענין הזה של חיות בפארק הוא מאוד "היררכי". כלומר, בפסגת הפירמידה נמצא הגריזלי, זאת החיה שכולם רוצים לראות וכמובן הכי נדיר לראות אותה. קצת מתחתיו נמצא הזאב, אחרי זה moose, כל מיני צבאים ובסוף, הכי "פושטי" זה ה-bison, אבל תכלס הם גם די מרשימים.

היה שלב כלשהו שירדתי לכביש יותר צדדי, כביש ללא מוצא באורך 500 מטר נניח. בחזרה, פתאום הרכב שלפניי עצר ולא הבנתי למה כי לא ראיתי שום דבר לפניו. סובבתי תא הראש וראיתי ביזון חוצה נהר! זה היה משהו חדש שלא ראיתי עד עכשיו. אוקיי… אני בא להתחיל בנסיעה שוב אבל אז אני קולט שממש קרוב אליי יש… coyote! נראה קצת חלושס כזה. תשפטו בעצמכם.

 

הגעתי למלון Lake Hotel (המיטה הצפונית על האגם במפה) ואחרי התארגנות הלכתי לאכול במסעדה הזולה של המלון (בניגוד להיא בערב הראשון) שנמצאת ממש על האגם. אחרי האוכל, ב-20:00 כשעדיין יש לא מעט אור (!!) עשיתי הליכה קצרה. פגשתי שם איזה בחור שהסתבר שהוא עובד פה בקיצים בתור הטבח של העובדים… דיברנו קצת על כל מיני דברים, היה ממש נחמד, עד שפרשנו כל אחד לדרכו.

מחר, יום אחרון, אין תכניות מיוחדות… רק לספוג עוד כמה שאפשר מהיופי הזה.

קמתי בבוקר וממש לפני היציאה מהפארק ראיתי כמה צבאים חוצים את הכביש.

ביציאה מהפארק כמובן שעברתי שוב דרך גרנד טטון, שוב נדהמתי מההרים, מההשתקפויות, וגם! יצא לי לראות moose!!

אז לסיכום: מבחינת בעלי חיים, ראיתי: דב שחור, זאב, צבאים, ביזונים, ומוס אחד. בסך הכל זה אחד הטיולים שיותר נהניתי בהם! ומבחינת פעילות תרמית גם ראיתי את כל התופעות! הכל הסתדר בול: המזג אויר, הנופים, האוטו, הנהיגה, הניתוק מוחלט כי אין אינטרנט, פייסבוק, ווטסאפ וכו' … רק שיהיו עוד כאלה!

תגובה אחת
השארת תגובה