לפלנד – מזחלות האסקיז
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מזחלות כלבים בלפלנד

בבוקר היינו צריכים להגיע לסוכנות במרכז העיירה. משם תהיה הסעה למקום שממנו יצאו מזחלות ההאסקיז. עלינו על ההסעה עם עוד שתי אסיאתיות (אמא ובת) ונסענו איזה חצי שעה עד שהגענו ליער.

כרגיל, קיבלנו ציוד חורף חדש וכיפי כזה, ואז עברנו הדרכת "נהיגה". על כל מזלחת יש שני אנשים כשאחד נוהג בעמידה והשני יושב. בשביל פניות צריך להטות קצת את הגוף וכדי לעצור צריך לדרוך על מן מדרגה כזאת. נשמע קל… כל זוג מקבל מספר כלבים לפי המשקל הכולל, אז קיבלנו כמות נכבדה… לעומתנו היו האסיתיות שקיבלו רק איזה ארבעה.

לפני הנסיעה, זה מטורף, בקושי אפשר "לדבר" עם הכלבים. הם באטרף! כמו זאבים כזה, חושפים שיניים כאילו הם רוצים לרצוח מישהו.

הכלבים מושכים אותנו

התחלנו לזחול (מה הפועל הנכון במקרה זה?) כשההגה בידיים של מ'. אני יושב לי שם במזחלת, מכוסה בשמיכה כשמסביב יער והכל לבן ואנחנו על "ציר". אנחנו (נראה לי) היינו האחרונים בשיירה ובשלב כלשהו היה מן פיצול בדרך. 

ה"נהג" היה אמור להטות את הגוף ולסמן לכלבים לקחת את הנתיב השמאלי אבל זה לא ממש קרה אז מצאנו את עצמנו בנפרד מהשיירה. הכלבים לא טיפשים וידעו לעצור

אבל מה עכשיו? אין רברס!! המדריך נתן איזה שריקה והם תיקנו את עצמם לבד… מזל. ככה עברו להם איזה 40 דקות ואז התחלפנו ואני הייתי על ה"הגה".

ממשיכים ביער, הכלבים רצים וזה ממש כיף! שטחים פתוחים, שמש, לא הכי חמה, אבל בכל זאת, שמיים כחולים ואני ביער מכוסה שלג אז לא מתלונן.

ואז, חזרנו לנקודת המוצא. המדריך משחרר את הכלבים ו… הם כאילו חיה אחרת. עכשיו אפשר לשחק איתם, ללטף אותם ולהנות. 

חוץ מזה, במקום הזה (לא יודע אם לקרוא לזה פארק) היו עוד כמה חיות וביניהם שועל ארקטי שהיה נראה קצת עייף.

הליכה בשלג

חזרנו לצימר לנוח קצת כי בערב הייתה מתוכננת לנו "הליכת שלג". מה זה אומר? זה אומר שמקבלים מן סנדלים גדולים כאלה שמתלבשות על הנעליים במטרה לפזר קצת את משקל הגוף וכך לא שוקעים בשלג. צריך להבין שבלפלנד, כל אטרקציה שעושים בחושך היא גם במטרה לנסות לתפוס את הזוהר הצפוני. ככה היה גם באופנועי שלג שעשינו לפני יומיים. הגענו לסוכנות ועלינו על רכב שלקח אותנו לנקודת ההתחלה על איזה גבעה חשופה. כשיצאנו מהרכב הייתה רוח די חזקה ואין איפה להתחבא. קור אימים! בניגוד לשאר המקומות, דווקא פה לא חילקו ציוד חורף, מה שאומר שהיינו עם מה שהבאנו מהבית, כלומר בלי חרמונית, רק מעיל, צעיף וכובע… יצאנו לדרך כשמ' מקלל אותי, ותכלס בדיעבד כנראה שלא הייתי עושה את זה. באמצע הדרך, כמו בשאר האטרקציות, עוצרים באיזה בקתה ושותים מיץ פירות יער חם כזה, שבא בול בזמן. ברור גם שלא ראינו את הזוהר הצפוני 🙁 . כמה שנים מאוחר יותר ראיתי את הזוהר הצפוני בצפון נורבגיה.

ארוחת בוקר ישראלית לפינים

כשסיימנו את ההליכה חיכה לנו הרכב והחזיר אותנו לעיר. הלכנו חזרה לצימר ופגשנו את אילקה והחבר'ה וקשקשנו קצת. מסתבר שהם הכינו לנו תכניות ליום הבא (בעוד אנחנו תכננו לחזור לרובניימי כבר). מוני ואני ביקשנו זמן התייעצות ובסוף החזרנו להם תשובה שלילית שנראה שקצת ביאסה אותם.

למחרת בבוקר, ממש לפני הפרידה, החלטנו להכין להם "ארוחת בוקר ישראלית". ביום קודם קנינו כמה מצרכים לשקשוקה וסלט ישראלי. הכנו את הארוחה על הבוקר והם די נהנו.

בזאת תם הבילוי בצפון לפלנד. הלכנו לתחנת אוטובוס כדי להגיע חזרה לרובניימי. תוך כדי ההליכה התחיל לרדת עלינו שלג, שכנראה בארץ היה סוגר כמה כבישים אז קצת חששנו אבל בסוף הכל היה בסדר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ערן ברימן - מטייל עם חיוך

נעים מאוד, אני ערן. נולדתי וגדלתי בת"א ואולי בגלל זה אני כל כך צמא לטבע ירוק וקריר. יצר ההרפתקנות שלי והמשיכה לבעלי חיים גדולים ו"חמודים" גורמים לי למתוח את הגבולות ולטייל למקומות קרים ורחוקים.

עוד עליי

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמינו את אחת ההרצאות שלי

המסע בעקבות כלבי הים הלבנים

 המסע הארוך אל עבר אחת התינוקיות הקרות בעולם, שם פגשתי בכלבי ים שרק נולדו

רוצה לשמוע עוד?

בהרצאות שלי אפגיש אותך עם לוויתנים, דובי קוטב, אריות ים וציפורים נדירות

אשמח לחזור אליך עם פרטים לגבי הזמנת אחת מההרצאות שלי

מקווה שנהנית מהכתבה!

לשלוח לך מייל כשעולה תוכן חדש לאתר?

יעדים מרתקים, טבע ובעלי חיים אצלך באינבוקס ולא יותר מפעם בשבועיים למצטרפים לרשימת התפוצה
דילוג לתוכן