מגדלורים, שלכת ואוכל טוב במיין

הפוסט הזה מדבר על מסלול טיול במיין והוא סוגר את המעגל מבחינת הטיול שלי בניו אינגלנד. להתחלת הטיול, בשמורת אכדיה במיין – לחצו כאן.

עזבנו את ה-Captain's Inn בעלמה ונסענו דרך שמורת פאנדי בפעם האחרונה לכיוון סיינט ג'ון ומשם לחצות את הגבול (מפה). כמובן שלא יכולנו לעמוד בפיתוי של עצירה נוספת ב-McKays blueberries (עצרנו שם בנסיעה הלוך). הפעם כבר הגענו מאובזרים, היה לנו סכין! והזמנו פאי אוכמניות/חמוציות שהיה (שוב) מעולה! חצינו את הגבול בלי בעיות וממש בזריזות ושוב נסענו בכבישים היפים של מיין. 

מה שכל הזמן שיגע אותי היה לראות שמדי פעם יש בתי קברות ככה בין יישוב ליישוב וזה נורא פסוטרלי שהייתי חייב לעצור ולצלם קצת. זה כל כך שונה מאשר בארץ, זה לא יאומן. המשכנו בנסיעה, עצרנו לתדלק והחלטנו לטעום משקאות אמריקאים קצת מוזרים – אחד היה לימונדה כחולה מוגזת והשני היה משהו כמו קולה וניל שהיה די טעים!

שעתיים-שלוש מאוחר יותר היינו בבלפסט שגם שם באופן לא ממש מפתיע יש מקום מפורסם שמוכר לובסטר רולס, "Young's Lobster Pound" שקצת קשה להסביר מה זה כי זה לא מסעדה… זה כמו איזה האנגר גדול כזה, בנמל, שום דבר פנסי, אבל! הוא זכה במלא מלא פרסים בשנים האחרונות – השף הכי טוב, הלובסטר הכי טוב, ועוד כל מיני. הזמנו את המנה הקלאסית, לובסטר רול "פשוט" שהיה ממש טעים! בכלל, כל לובסטר רול שאכלנו בטיול היה שונה… אחד היה ענק, אחד עם מן לחמניה קטנה, עם רוטב, בלי רוטב וכו'. הזוג שהיה אחרינו בתור הזמינו לובסטר שלם, כנראה שבא להם "לעבוד" קצת…

המטרה שלנו הייתה להגיע ל-Camden וראינו שאנחנו בסדר עם הזמנים אז החלטנו להכנס ל-Camden Hills state park כי קראנו שיש שם תצפית יפה מ-Mount Battie על Camden. הכניסה עלתה 6$ לבן אדם, מה שקצת הפתיע אבל זה מסוג הדברים שאתה אומר "אני כבר פה, אז…" וכשהגענו לראש ההר הבנו שזה היה שווה את זה.

חשבנו שכבר ראינו הכל בקטע של שלכת, כי אנחנו כבר אחרי איזה 8-9 ימים של נסיעה בצבעים ההזויים האלה של ניו אינגלנד ונובה סקוטיה ואז פתאום אתה רואה גם את זה – רואים את המרינה של קמדן (עיירה של עשירים) למרגלות הר מלא בעצים בכל מיני צבעים. אז בים יש יאכטות ואיים קטנים, וביבשה, בין העצים רואים כל מיני אחוזות מטורפות כאלה ועד לאן שהעין רואה הכל זה עצים בשלל צבעים. מדהים!

ירדנו מההר והמשכנו לקמדן, עיירה תיירותית עם חנויות קטנות וחמודות כאלה שאפשר להעביר בהן איזה שעה-שעתיים בכיף. ליד המדרכות יש תמרורים שאומרים שמותר לחנות רק שעתיים ולא כזה ברור איך בדיוק אוכפים את זה… קראנו איפשהו שמדי פעם מגיע פקח ומצייר עם גיר על הגלגל וככה הוא יודע… לא בדקתי. ראינו את ה-Seadog, פאב נחמד שיש לו גם מבשלה משל עצמו והנחנו ששם נבלה את הערב.

נסענו למוטל שלנו שהיה איזה קילוטר מחוץ למרכז העיר אבל זה היה מרחק הליכה סבבה. נחנו קצת והלכנו לאכול ב-Seadog, לקחתי לי טעימה של 10 בירות(!!) שחלק מהן היו ממש מעניינות – בירה אוכמניות, אפרסק, חמוציות ועוד.

קמנו בבוקר למחרת ולא היו לנו יותר מדי תכניות. חשבנו לראות איזה מגדלור, Rockland lighthouse שממש לא היה קל למצוא. כשמצאנו את השלטים אליו החנינו ואז ראינו שהוא מה-זה רחוק! זה ללכת איזה 2 ק"מ פשוט על מזח ממש ארוך (לצערי אי אפשר לקשר למיקום ספציפי במפה אבל אם תסתכלו טיפה דרומית לקמדן ותעשו הרבה zoom-in תבינו על מה אני מדבר). בכל אופן כשהלכנו שם ראינו כל מיני סירות דייגים קטנות שמגיעות לבדוק אם יש שלל לובסטרים מהלילה. בדיעבד לא שווה את הביקור… 

אבל המגדלור הבא שביקרנו, Pemaquid lighthouse היה ממש יפה! היו צורות סלע יפות כאלה מסביבו ואפילו מוזיאון קטן (דרך אגב, כניסה למגדלור הזה עולה 2$).

מירוץ נגד הזמן בפורטלנד, מיין

הגענו לפורטלנד, מיין (יש גם אחת באורגון) בצהריים המאוחרים והיינו ב"מירוץ" לאכול בכמה שיותר מקומות מומלצים כי זה היה היום היחיד שלנו בעיר 🙂 . מה עושים? הייתה לנו רשימת מקומות והחלטנו לאכול בכל אחד רק מנה אחת חחח, וככה עברנו ממקום למקום.

למזלנו שלושת המקומות היו באותו בלוק פחות או יותר אז היה קל. התחלנו ב… לובסטר רול, כרגיל, אבל הפעם הוא דווקא היה קצת יקר וקטנצ'יק. משם המשכנו ל-Duckfat לאכול מנה מקומית של מיין בשם "פוטין" שזה תכלס צ'יפס מוקרם עם רוטב. עכשיו הגיע שלב הקינוח, חצינו את הכביש והתיישבנו על הבר ב-Honey Paw. חלקנו גלידה רכה מצופה שוקולד (שהתקשה) עם חתיכות של חלת דבש, היה מ-ע-ו-ל-ה!!

פאב שכונתי ודברים אמריקאיים מוזרים

בערב יצאנו לאיזה פאב שכונתי כזה ודיברנו קצת עם הברמן ועוד איזה זוג שהתיישב לידנו. לאמריקאים יש כל מיני דברים מוזרים – למשל: שוטים של ג'לי. מה זה אומר? מכינים ג'לי עם וודקה ואז "שואבים" את זה עם סאונד מצחיק כזה. כשאאלנו את הברמן מה הקטע הזה, קיבלנו תשובה טיפוסית "למה לא?". פשוט. הוא שאל אם אנחנו יודעים מה זה red snapper, מסתבר שזאת עוד מנה מיוחדת למין. תכלס זה נקניקייה קצת קריספית עם צבע מאכל אדום חזק כזה, אבל הוא הגיש לנו (בחינם) את הדרך המועדפת עליו שזה גם עם גבינה מעל. אנחנו כבר מפוצצים מהצהריים עם כל הדברים שאכלנו אבל לא נעים…

התפתח דיון מה ואיפה נאכל למחרת בבוקר. אנחנו מציעים כל מיני מקומות מ-TripAdvisor והם כזה "יווו כן, אתם חייבים לאכול שם!" אבל אני אומר "היי, יש לנו בוקר אחד". התחלנו לעשות לוגיסטיקה "ניקח מפה takeaway, נשב לאכול שם" וכאלה.

למחרת בבוקר עצרנו ב-Holy Donut וקנינו שישיית דונאטס בכל מיני טעמים מעניינים – מייפל-בייקון, שוקולד-מריר-מלח-ים, סיידר-תפוחים ועוד כאלה שאני כבר לא זוכר. המשכנו ל-Dutch's שידוע בזכות הבייגלים האפויים במקום שלו. הבייגל עצמו היה טעים, לא עפתי עליו אבל ממש אהבתי את העיצוב של המקום – היו כל מיני ציורים ותמונות תלויים על הקיר והייתה אוירה נחמדה כזאת.

וזה הסוף של הטיול…

השארת תגובה