עזבנו את ה-Captain's Inn בעלמה ונסענו דרך שמורת פאנדי בפעם האחרונה לכיוון סיינט ג'ון ומשם לחצות את הגבול (מפה). כמובן שלא יכולנו לעמוד בפיתוי של עצירה נוספת ב-McKays blueberries (עצרנו שם בנסיעה הלוך). הפעם כבר הגענו מאובזרים, היה לנו סכין! והזמנו פאי אוכמניות/חמוציות שהיה (שוב) מעולה! חצינו את הגבול בלי בעיות וממש בזריזות ושוב נסענו בכבישים היפים של מיין.
מה שכל הזמן שיגע אותי היה לראות שמדי פעם יש בתי קברות ככה בין יישוב ליישוב וזה נורא פסוטרלי שהייתי חייב לעצור ולצלם קצת. זה כל כך שונה מאשר בארץ, זה לא יאומן. המשכנו בנסיעה, עצרנו לתדלק והחלטנו לטעום משקאות אמריקאים קצת מוזרים – אחד היה לימונדה כחולה מוגזת והשני היה משהו כמו קולה וניל שהיה די טעים!
שעתיים-שלוש מאוחר יותר היינו בבלפסט שגם שם באופן לא ממש מפתיע יש מקום מפורסם שמוכר לובסטר רולס, "Young's Lobster Pound" שקצת קשה להסביר מה זה כי זה לא מסעדה… זה כמו איזה האנגר גדול כזה, בנמל, שום דבר פנסי, אבל! הוא זכה במלא מלא פרסים בשנים האחרונות – השף הכי טוב, הלובסטר הכי טוב, ועוד כל מיני.
הזמנו את המנה הקלאסית, לובסטר רול "פשוט" שהיה ממש טעים! בכלל, כל לובסטר רול שאכלנו בטיול היה שונה… אחד היה ענק, אחד עם מן לחמניה קטנה, עם רוטב, בלי רוטב וכו'. הזוג שהיה אחרינו בתור הזמינו לובסטר שלם, כנראה שבא להם "לעבוד" קצת…