יצאנו בנסיעה דרומה ומהר מאוד הגענו לקצהו הצפוני של אגם ארוך מאוד בו "מתגוררת" נסי, הלא היא המפלצת מלוך נס. בערך באמצע האגם עצרנו לראות את Urquhart castle. היא במצב קצת הרוס אבל המיקום המרכזי על האגם משאיר אותה בתור אתר חשוב ויפה לביקור. היא נבנתה אי שם במאה ה-13 והייתה עדה להרבה קרבות בין האנגלים לסקוטים.

יוצאים משם סיורי סירות בעקבות המפלצת אבל על זה כבר ויתרנו. הייתה לנו עוד נסיעה לפנינו… פנינו מערבה כי היעד הסופי של היום היה האי סקאי. עברנו דרך עוד טירה אבל מזג האויר לא היה לטובתנו אז זה היה ממש מהיר. הכביש המשיך להתפתל דרך עמקים ענקיים שממש כיף לנהוג בהם.

האי סקאי

המשכנו והגענו לגשר שמחבר לאי סקאי. אז נכנסנו לאי ונסענו לעיר הגדולה בו (2000 תושבים), Portree שהייתה הבסיס שלנו לשני לילות. העיר ממוקמת במן מפרץ נחמד עם בתים צבעוניים. דיברנו קצת עם בעלי ה-B&B ושאלנו אם יש להם טיפים לטיול באי ואכן קיבלנו כמה המלצות וגם ספר מפות קטן.

האי מורכב מכמה "אצבעות" עם שמות מוזרים אז תתכוננו: Trotternish, Waternish, Duirinish ו-Minginish. אם עד עכשיו הכבישים בסקוטלנד, היו יפים ולא עמוסים, פה באי, זה understatement. אתה אשכרה יכול לעצור באמצע הכביש ולא יהיה מי שזה יפריע לו 🙂 . וזה לא שחסרות סיבות לעצור, להתפעל מהנוף. הוא כאילו לא משהו מיוחד אבל הירוק הזה כל הזמן פשוט עושה את זה!

אולד מן אוף סטור

אז תכלס היעד הראשון שלנו באי סקאי היה בטרוטרניש, Old man of Storr. זהו סלע בזלת ענקי בערך בגובה 50 מטר שמאוד בולט באיזור. בדרך אליו עוברים דרך יפה…  בדרך לשם כבר היו קצת עננים, ובדרך ראינו תמרור חמוד שאני לא יודע למה ירו בו?!

השארנו את הרכב בחניה ויצאנו לדרך. המסלול היה הלוך חזור באותה דרך (ולא מעגלי) וכמובן שבהתחלה צריך לעלות הרבה. אז עליתי וכשהסתובבתי לראות מה קורה מאחוריי. זה מה שראיתי:

השביל היה טיפה בוצי אבל בקטנה. עולים במרץ, היה קצת קריר אז היינו עם מעילים שזה קצת מעצבן כי אז בעלייה חם לך. כשהיינו מתחת לבסיס של ה-Old man עצמו הייתה רוח ממש חזקה, כי זה גבוה יחסית וחשוף. אין כל כך איפה להתחבא… הקטע שמרחוק הוא מרשים כי הוא נראה בודד כזה וגדול, אבל כשמתקרבים אליו, זה בסך הכל סלע גדול 🙂 .

נחנו קצת למעלה ואז התחלנו לרדת. אחרי שירדנו משהו כמו חצי דרך, התחיל לרדת גשם (לא חזק מדי) ונוצרה קשת… כפולה!!

קילט רוק

המשכנו בנהיגה אל היעד הבא, שעליו שמענו רק ב-B&B ואפילו במפה של גוגל הוא לא בדיוק נמצא… בדרך פגשנו כבשה חמודה וכמובן שחייבים תמונה של תא טלפון אדום באמצע שומקום כשנמצאים ב-UK…

והופ, הגענו ל-Kilt rock. קילט, כמו החצאית של הסקוטים. מצוק מגניב ממש על הים.
ופה הערה קטנה: כשביקרתי שנתיים מאוחר יותר באי Reunion, היה שם גם מקום פראי כזה שהים מתנפץ על מצוק בזלתי כזה, אז הנה לינק לפוסט הרלוונטי.

הגענו לחדר שלנו והבעלים ביקש שנחלוץ נעליים כדי לא ללכלך את השטיח מקיר לקיר שיש שם. הורדתי את הנעליים נכנסתי פנימה ואז… הוא כמעט הרג אותי! המכנס שלי טיפה ארוך והיה עליו בוץ שנמרח על השטיח… ישר הוא הביא מברשות והתחיל לנקות בטירוף.

קוורנג - מסלול הליכה מדהים!

לארוחת ערב יצאנו לאיזה מסעדה fancy כזאת שהייתה די מאכזבת. קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר בקומה השניה עם עוד דיירים ששהו ש-B&B, הצטיידנו בקצת סנדביצ'ים מהסופר שיהיה לנו לדרך וזזנו. היום יש לנו כמה "אצבעות" לכסות.

ההתחלה הייתה בכיוון היום הקודם, אז שוב חלפנו על פני ה-Old man אבל הפעם המשכנו יותר צפונה למקום שנקרא Quairang. השארנו את האוטו ב"חניון" ליד מה שנראה כמו גזלן מקומי והתחלנו ללכת בשביל.

בתחילת ההליכה היה קריר נעים אבל עם הזמן נהיה ממש נעים ועברתי לחולצה קצרה! הלכנו שם במרחבים עצומים ואתה לבד לבד לבד, אני כל כך אוהב את זה!! מסביב נוף מהמם הרים, ירוק, כשכל פעם שאתה עובר איזה עיקול מתגלה עוד אגם או מפרץ – מושלם!

היינו ממש ב"היי" מהחלק הזה. זה גם לא היה מתוכנן וגם היה מדהים! אז זה כמו הפתעה כיפית כזאת 🙂 . המשכנו משם לאיזה חוף. עכשיו תבינו, למרות שזה אי, כמו שראיתם בתמונות, הרב זה סלעים בזלתיים כאלה, אז למצוא חול זה די נדיר… אם אני לא טועה, זה היה באצבע השניה, Waternish.

ומשם המשכנו לאצבע השלישית Duirinish, למקום שנקרא Neist point (זאת הנקודה הכי שמאלית במפה). במקום עצמו נוף שמבחינת סוג הסלעים וצורתם מזכיר טיפה את בריכת המשושים 🙂

למחרת עשינו עוד מסלול קצר באי, שלא היה משהו, והמשכנו לכיוון היציאה. היציאה הדרומית מהאי מתבצעת על גבי מעבורת. היה לנו את לוח הזמנים והיינו צריכים למהר, אז הנהיגה הייתה די מהירה… הגענו למעבורת ממש 2 דקות לפני שהיא יצאה. שילמנו, עלינו עליה והיינו מבסוטים!

הרכבת של הארי פוטר

הנקודה המשמעותית הראשונה אחרי האי הייתה Glenfinnan viaduct שאולי יהיה מוכר לחובבי הארי פוטר בגלל הרכבת. אז הנה היא step by step עם קצת עשן בשביל התיירים:

הרכבת של הארי פוטר

בערב הגענו ל-B&B שלנו שהיה לו שם טיפה מוזר, Torlinnhe, אל תשאלו אותי איך מבטאים את זה. נכנסו פנימה, לבית ממש יפה כזה וקיבלו אותנו יפה + בגלל שהיה קריר וגשום הציעו לנו תה ועוגיות (כל כך בריטי מצדם). אז התיישבנו בסלון קבלת אורחים הענקי שלהם והסתכלנו החוצה על Loch כלשהו.

החדר עצמו היה ממש יפה והכל היה כזה "הייטקי" – חלונות ותריסים חשמליים וכל מיני כאלה. 

הבעלים המליצו לנו ללכת לאכול באיזה מקום שלא היה בדיוק בעיר, אלא היה כרוך בנסיעה של 15 דקות בערך. הקטע שבשלב כלשהו היה חושך מוחלט, ורק קיווינו שאנחנו בדרך הנכונה… בסוף הגענו אל היעד שהיה סוג של פאב בתוך אסם/האנגר גדול. שתינו בירה, אכלנו משהו וכך סיימנו את היום.

למחרת בבוקר יצאנו למסלול שנקרא Steall falls. מסלול קצר יחסית אבל היה ממש נחמד, הליכה נעימה לצד נהר כשבסוף מגיעים למפל. 

המשכנו משם לאחד העמקים היותר מפורסמים ויפים בסקוטלנד, Glencoe. מבחינת העם הסקוטי, במקום התבצע טבח של כ-40 אנשים מ"שבט" MacDonald בשנת 1692.

וזהו בערך… אז לסיכום: אמנם האוכל בסקוטלנד לא משהו אבל הכבישים, הנופים, האוירה, האנשים, ובנוסף העובדה שמזג האויר היה די לצידנו, יצא טיול מ-ע-ו-ל-ה!!

אם אהבתם את הסגנון, כנראה שתאהבו גם את הטיול שעשיתי באירלנד ואולי אפילו את איי פארו!
השארת תגובה