לפני כמה שנים החלטנו, חבר ואני, לעשות טיול בסקוטלנד. אני מניח שהבסיס לבחירה היה בזה ששנינו חובבי וויסקי אז זה רק נראה טבעי. התחלנו ככה לקרוא ולחשוב באיזה מזקקות נבקר, מתחילים לעבור על כל ה"גלנים" – Glenlivet, Glenfiddich וכו'. חוץ מזה ברור שמגגלים קצת על המקום, trip advisor, lonely planet ואחרים. בזמנו היה לי חלום לעשות שם הליכה שנקראת West Highland Way אבל די ירדנו מזה (בורגנים אה?). אמרנו שנעשה משהו כמו שבוע, נשכיר אוטו ונטייל.

העונה הנבחרת (סוף ספטמבר) הייתה קצת ריסקית מבחינת מזג האויר אבל בסופו של דבר שיחק לנו המזל וכמעט לא ירד לנו גשם! גם עם הרכב התארגנו על איזה מבצע ששדרג לנו את הרכב וכך יצא שנהגנו באאודי A4, אמנם נוהגים "הפוך" אבל זה היה אחד הדברים הכיפיים שם! לא בגלל הצד, אלא בגלל הכבישים, הירוק מסביב והרוגע הזה… כמעט כמו בארץ 🙂 .

מסתובבים באדינבורו

הגענו לאדינבורו ויצאנו ל-free tour. הסיור לקח אותנו דרך האתרים המרכזיים בעיר והמדריכה הייתה סבבה. כמובן שעברנו דרך ה-Scott monument שממוקמת ממש בסמוך לשדרה המרכזית וגם התקרבנו לטירה (אבל לא נכנסנו כחלק מהסיור) וגם עברנו באיזה בית קברות מוזר. למה מוזר?

well… על הרבה מהקברים יש סורגים כי חששו מזומבים שיקומו ויברחו. הדבר השני שתורם למוזרות הוא שה"דייר" המפורסם של בית הקברות הוא בכלל… כלב!! כלב בשם בובי.

קמרה אובסקורה

אחרי הסיור המשכנו באופן עצמאי לטירה ול- Camera obscura. אפשר לקרוא לזה סוג של מוזאון שמתעסק בעיקר בכל מיני תופעות ויזואליות, סוגי מראות שונים, אשליות אופטיות וכו'. היו שם כל מיני מראות שמעוותות את המראה אז די נקרענו שם 🙂 .

בערב ישבנו לאכול איזה המברוגר, ולראשונה טעמתי בירה (אמריקאית) בשם Blue moon, בירת חיטה טעימה.

ביקור במזקקת הוויסקי הקטנה ביותר בסקוטלנד

משם המשכנו בנהיגה דרך המרחבים הירוקים והכבשים (אומרים שזה מזכיר קצת את ניו זילנד) והגענו אל מזקקת Edradour, מזקקת הוויסקי הקטנה ביותר בסקוטלנד! איזה כיף זה, הכל כל כך שקט ורגוע, בדיוק כמו שסיפרו לי – לכל מזקקה יש את מקור המים שלה, ובדרך כלל יש גם נחל קטן שעובר שם.

מסיירים במזקקה

כמה דקות אחרי שהגענו יצא סיור מודרך. את הסיור העביר John אחד שעובד שם כמה עשרות שנים. בגלל שזאת מזקקה קטנה (הכי קטנה) שלא מייצרת בכמויות היסטריות כמו המזקקות המפורסמות, הכל יותר אינטימי כזה. הרבה מהעבודה עדיין נעשה באופן ידני ולא ממוכן. בהמשך הטיול גיליתי שאין ממש דברים כאלה… אצל הגדולות הכל מתוקתק. אבל דווקא היה יפה לראות משהו כזה יותר אותנטי.

שומעים קצת על ייצור הוויסקי, מהדגן, התסיסה, הזיקוק בדודים, היישון בחביות; כשצריך להבין שכל דבר שאני כותב פה במלה אחת זה עולם תוכן שלם ויש מלא ניואנסים. למשל – לצורה של הדודים יש השפעה על טעם הוויסקי, לסוג החביות ולמיקום שלהם בתוך המחסן יש השפעה על הטעם ועוד ועוד… זה מדהים שגם למזקקה כזאת קטנה יש עשרות גרסאות. זה לא שיש Edradour 10/12/18 וזהו… אלא יש עוד מלא אופציות – חביות כאלה, פיניש כזה וכו'.

את הלילה עשינו ב-Pitlochry, עיירה קטנה ונחמדה. בערב הלכנו לאכול באיזה מסבאה (איזה מלה אה?) מקומית. כשרוצים להזמין וויסקי מקבלים רשימה של 50+ כך שזה קצת בעייתי לבחור…

 וויסקי ועוד יחכו לכם בפוסט הבא!
השארת תגובה