צ'רצ'יל - בירת דובי הקוטב של העולם

היה לי חלום לראות דוב קוטב!

דובי קוטב – מאיפה מתחילים

דוב הקוטב הוא הטורף היבשתי הגדול ביותר בעולם. השם הלטיני שלו הוא Ursus Maritimus כש-Ursus זה דוב והמלה השנייה מרמזת על זה שהוא יונק ימי. הוא הדוב היחיד שזכה לכינוי שקשור לים וזה בגלל ששם הוא מבלה את רב זמנו. 

כשמדברים על צפייה בדובי קוטב בטבע נהוג לדבר על שני מקומות בדרך כלל. יש את צ'רצ'יל, עיר בצפון קנדה ויש את שפיצברגן שב-סבלברד, אי גדול ששייך לנורבגיה בחוג הקוטב הצפוני. הצפייה בדובים בצ'רצ'יל נעשית מהיבשה באמצעות רכבים מיוחדים ואילו בסבלברד שטים סביב האי ומצלמים את הדובים בעיקר מהים. 

בתור טיול ראשון בחרתי באופציה של צ'רצ'יל אבל זה לא אומר כלום על העתיד.

  • מקור השם צ'רצ'יל: העיר נקראת על שם אחד המושלים של חברת האדסון ביי שעסקה בסחר בפרוות והקימה שם את יישוב הקבע הראשון. 
  • יש סדרה נחמדה בנטפליקס בשם Frontier שקצת מדברת על ההיסטוריה הזאת. כאן תוכלו לראות טריילר קצר. בימים ההם לא ממש הייתה הפרדה בין ממשל וחברות מסחריות.
  • צ'רצ'יל ה"מקורי" היה סבא רבא של ווינסטון צ'רצ'יל אותו פגשתי בסיור על חומות קוויבק.

למה הדובים נמצאים בצ'רצ'יל

מה הם בכלל עושים בצ'רצ'יל? ובכן צ'רצ'יל (Churchill) נמצאת על חופיו של מפרץ האדסון (Hudson Bay) ושם הדובים מעבירים את הקיץ. דובי הקוטב ניזונים בעיקר מכלבי ים, יותר מזה – הם מעדיפים סוג אחד ספציפי (Ringed seal) שהוא עתיר שומן במיוחד, וכדי לצוד אותם הם זקוקים לקרח. למרות שהם יודעים לשחות ואפילו יכולים לשחות למרחקים די גדולים, אין להם סיכוי להתמודד עם מהירות השחייה של כלב ים. 

לכן הם ממתינים בצ'רצ'יל שהים יקפא ויהפוך ל"קרח ימי" – Sea ice מה שיאפשר להם פלטפורמה נוחה לצייד. בכל שנה הוא קופא איפשהו בין סוף אוקטובר לנובמבר כך שמתחילת אוקטובר הם מריחים משהו באוויר ויוצאים לחפש אוכל אחרי כמה חודשים של צום. 

אז באתי.

 לא זכרתי, אבל מסתבר שכבר דיברתי על היעד הזה ואפילו הזכרתי את העיר צ'רצ'יל בפוסט הזה כאן מלפני כמה שנים. לא שהמחיר נהיה זול יותר אבל החלום התחזק והחלטתי שאני הולך על זה. אז בפוסט הזה אספר על המסע שלי לצ'רצ'יל – בירת דובי הקוטב של העולם.

איפה זה צ'רצ'יל
הדרך שלי לצ'רצ'יל

כל הכבישים (לא) מובילים לצ'רצ'יל

לצ'רצ'יל שנמצאת בצפון קנדה ניתן להגיע בשתי דרכים – טיסה ממש יקרה מוויניפג או רכבת של כמה ימים. 

הבנתם נכון, אין כביש

אני בחרתי בטיסה וקיבלתי אותה כבר כחלק מהחבילה הכוללת שסיפקה Frontiers North, החברה שהוציאה אותי לראות את הדובים בשטח. וכאן אני רוצה להגיד מלה על חוויית הלקוח שלי שפשוט הייתה מעולה! 

חווית הלקוח שלי – מקצה לקצה

אני לא זוכר שהרגשתי ככה באף סיטואציה אחרת. החוויה התחילה במיילים שכללו גם מענה אישי אנושי וגם סדרת מיילים אוטומאטית שהסבירה לי על החוויה/טיול בקוטב, על שימור הדובים ועוד ועוד. דברים שגרמו לי להתחבר לחברה ובסוף… גם לרכוש.

כמובן שמיילים לבד זה לא מספיק וגם במהלך הטיול הכל תקתק כמו שעון טוב, וזאת חתיכת אופרציה לתפעל; אופרציה שכוללת טיסות, רכבים, נהגים, מדריכים, אוכל ולינה. כשבוע אחרי תום הטיול גם קיבלתי מהם גלויה פיסית כזאת כמו של פעם!

הלו"ז של הקבוצה, כלומר של הטיול, התחיל בעיר וויניפג בערב ואני הגעתי לשם בצהריים מה שאומר שהיו לי כמה שעות להעביר בעיר. המלון היה ממוקם בשדה התעופה כך שהלכתי ברגל מהטרמינל למלון. הגעתי ולקחתי אוטובוס לדאון טאון. הסתובבתי קצת ברגל אבל היא לא נראתה לי עיר יפה מדי. לזכותה ייאמר שהגעתי אחרי סופ"ש של סערה שממש השביתה כל מיני שירותים בעיר.

וויניפג
מזכיר לכם גשר כלשהו?

דברים שלא ידעתם על וויניפג

בכל זאת שני דברים שבטח לא ידעתם על וויניפג:

  1. פו הדב, שהיא במקור בכלל דובה, נקרא על שמה – אז ריספקט.
    זה סיפור מעניין שמתרחש בזמן מלחמת העולם הראשונה והדובה וויני שטה מקנדה לאנגליה יחד עם הבעלים שלה, חייל וטרינר קנדי. בזמן המלחמה הוא השאיר אותה בגן החיות בלונדון שם א.א מילן ראה אותה עם הבן שלו והשאר היסטוריה. ממליץ לכם לקרוא או לראות את הסרטון הזה.
  2. ניל יאנג הגיע מפה – אז ריספקט *2
וויניפג
שלג - לא מחזה נדיר בוויניפג

מפגש ראשון עם הקבוצה

בערב היה לנו מפגש קבוצה בו הכרתי את האנשים איתם אבלה את הימים הקרובים. בגלל שהגיעו הרבה סינים החליטו לפצל את הקבוצות לעומת התכנון המקורי וכך יצא שהסינים קיבלו מדריך דובר סינית ואני הייתי בקבוצה קטנה של רק 7 אנשים שזה מעולה!

כבר ברגע הראשון הופתעתי לראות שיש בעיקר נשים! היו שתי אמריקאיות בערך בגילי, פנסיונרית בריטית, אוסטרלית מפרת' ועוד זוג "אוסטרלים". לא היה מפתיע לשמוע שכולם שם טיילו לא מעט והם אוהבי חיות וטבע. הבריטית למשל חולה על דובים וראתה את כולם כולל פנדה! האוסטרלית מתנדבת בגן חיות, אחת מהאמריקאיות הייתה 4 פעמים בבוצוואנה ו… ממש הרגשתי "בבית"! 

חוץ מהקבוצה, פגשתי גם את המדריכה, סו וגם את הנהג, לוק – שניהם עובדים כבר כמה שנים בחברה. סו עבדה בעבר ב-Parks Canada שזה כמו רשות שמורות הטבע שלהם, ולוק מדריך רפטינג בג'ספר, מה שאומר שיש להם הרבה ידע על טבע ובעלי חיים בקנדה!

הייתה אפשרות להשכיר ציוד אז מדדתי מכנסיים ומגפיים, ובסוף החלטתי לוותר על המכנסיים למרות שזה היה מגניב. תכלס ובדיעבד לא ממש צריך את זה וזה גם היה יקר מאוד.

צ'רצ'יל קנדה

אחרי ארוחת בוקר טסנו במטוס חכור של החברה לצ'רצ'יל! מטוס חכור במקרה הזה אומר כמה דברים: נסיעה באוטובוס לשדה תעופה אחר וגם שהחברה כל כך מבוססת שהיא לא יכולה להסתמך על טיסות רגילות. אחרי טיסה של שעתיים וחצי צפונה נחתנו בצ'רצ'יל. 

צ'רצ'יל היא "עיר" קטנה עם בערך 1000 תושבים שנראית כמו בסיס צבאי בנגב – "רחובות" עם בתים של לא יותר משתי קומות. מתגוררים שם אנשים מכל קצוות הקשת שיש לקנדה להציע – לבנים, First Nations, Metis ועוד. ב-2017 פסי הרכבת נפגעו ממזג האוויר וכך יצא שהעיר הייתה ללא אחד משני צירי התחבורה אליה במשך קרוב לשנה! קו הרכבת תוחזק ע"י חברה פרטית שטענה שלא משתלם לה לתקן אותו.

אמנות "רחוב" בצ'רצ'יל

כתוצאה מכך, באותה שנה, Kal Barteski, אומנית תושבת וויניפג יזמה פרוייקט בו היא רצתה לתרום לתושבי צ'רצ'יל ולחזק את הקהילה. היא הזמינה 18 אומנים מרחבי העולם לקשט את העיר כשהדגש הוא על הסביבה והטבע. 

התחלנו בסיור בסביבה לראות חלק מהם ותקשיבו, היו שם דברים מדהימים! אולי הראשון שראיתי היה הכי יפה כי הוא השתמש בצורת המבנההמבנה עליו היא ציירה הוא מתקן הכליאה המקומי, לשם נלקחים דובים שהתנהגו לא יפה. העברה למתקן היא צעד שנוקטים בו ממש במשורה כי זה לא טוב לאף אחד מהצדדים. כך למשל, במתקן לא מאכילים את הדובים כדי להפוך את השהות ללא נעימה לדובים כשהמטרה היא שהם לא ילמדו שזה טוב להם.

אוהבים אמנות רחוב? כאן תוכלו לקרוא ולראות עוד ציורים יפים שראיתי במונטריאול!

  • כדי לא להעיק על הפוטס שמתי את שאר התמונות באלבום מיוחד כאן. אם מעניין אותכם לקרוא על המשמעות של כל ציור וציור תוכלו לראות את זה בבלוג הזה.
צ'רצ'יל קנדה
לא ברור למה שמו תמרור עם דב שחור
צ'רצ'יל קנדה

צבע אדום – על השגרה בצ'רצ'יל

כמה ימים לפני שהגעתי לעיר, דוב הגיע בצהרי היום והתסובב במגרש הבייסבול המקומי. יש בעיר כל מיני חוקי עזר מקומיים כדי להתמודד עם הדובים. מתחילים עם זה שיש Bear alert, כמו שאצלנו יש צבע אדום… 

בנוסף למשל לא נועלים את הבתים. כדי שאם פוגש אותך דוב ברחוב תוכל להכנס לבית הקרוב. גם לא נועלים את המכוניות, מאותה סיבה. וחוץ מזה מה בדיוק (גנב) יעשה עם המכונית, הרי אין כבישים!

אכלנו ארוחת צהריים והיו לנו שעתיים להסתובב בעיר. ראיתי עוד ציורי קיר שנמצאים בעיר. בשנות ה-80 חשבו שהעיר תגדל משמעותית ובנו קומפלקס גדול לספק את כל השירותים הציבוריים – בית חולים, בתי ספר, קולנוע ועוד. בינתיים זה לא קרה אבל מי יודע… הקונספט היה מעניין.

עוד דבר חדש שקיים בעיר זה משרד של Polar Bears International. זהו גוף בינלאומי ללא מטרות רווח ששם לו למטרה לחקור את דובי הקוטב בכל איזורי מחייתם. במרכז יש הסברה נחמדה על אורח החיים שלהם, כמויות וכד' – דברים שעוד אשמע עליהם הרבה במהלך היומיים הקרובים.

כשנגמרה ההפסקה התכנסנו בנקודת המפגש ויצאנו לדרך עם הטונדרה באגי לכיוון הטונדרה לודג'! (כן, לכל דבר שם מצמידים את המלה "טונדרה"). הבאגי הוא רכב מיוחד עם צמיגים בגובה 2.5 מטר שנוסע בדרכי עפר ממש, אבל ממש לאט! הסיבה לנסיעה האיטית היא כדי להשאיר כמה שפחות footprint מבחינה אקולוגית. תכלס מהרגע הזה לא נגעתי בקרקע במשך 3 ימים.

צ'רצ'יל קנדה
אינוקשוק - רוג'ום מקומי (אינואיטי)

דב (נבון) ראשון!

בדרך לא ראינו שום חיה וכבר התחיל להחשיך והפנמתי שלא נראה דב היום. התחברנו ללודג' באופן כזה שעוברים מהבאגי ללודג' בלי לגעת בקרקע, והיה שם דב!!! 

פגישה ראשונה עם דב קוטב וההתרגשות בשמיים. במהלך ארוחת הערב הוא בא לבקר שוב – אחת הסיבות שהבאגי והלודג' מוגבהים היא כי הדובים סקרנים ולפעמים נעמדים על שתי רגליים כדי לרחרח ולהסתכל.

כשתכננתי את הטיול עם Frontiers North היו אפשרויות לכמה סוגי טיולים. אני בחרתי באופציה הארוכה יותר שכוללת לינה ב"שטח". כמו שתראו התנאים ממש מעולים! הם הקימו בשטח סוג של מחנה שכולל כמה קרונות – קרון מטבח, קרון חדר אוכל, קרון לינה וקרון שירותים. ובקרון הלינה דאגו לנוחות ופרטיות מקסימלית עם וילונות, תאורה, ומיטה רחבה.

לבוש לקור ומבט על הטונדרה באגי המשופר(!) מבפנים

דובי קוטב בטבע

למחרת קמנו לארוחת בוקר ואיך שסיימנו הגיע דב לביקור! 

הוא ממש הסתובב סביבנו ובשלב כלשהו נכנס מתחת ללודג' כך שראיתי אותו במרחק נגיעה אבל מעבר ל"סורגים"! אני לא יכול לתאר את ההרגשה. הסתכלתי בעיניים לטורף היבשתי הגדול ביותר בעולם (יכול להגיע ל-750 ק"ג) ו… רציתי ללטף אותו. יש משהו במבט הזה וב-fluffiness שדורש חיבוק. אחרי ה"היי" הזה יצאנו לדרך, או כמעט, כי מהר מאוד עצרנו לראות עוד אחד.

ברובם הם די סטטיים. למה? תחשבו על זה ככה – הם אחרי כמה חודשים שלא אכלו כלום אז הם מנסים לחסוך כמה שיותר אנרגיה. זה כמו שעכשיו תשימו עליכם מעיל פוך עבה ותתחילו לרוץ על ההליכון. נכון שפחות בא לכם? אז גם הם לא רוצים לזוז… הם רק מחכים כבר לאכול!!

נעצרים מול דב

כשנעצרים מול דב החוויה מטורפת. כל תנועה שלהם – אם זה שינוי זוית של היד, או משהו בראש, ובטח ובטח משהו יותר חמוד כמו קימה או מעבר לשכיבה – פשוט מרתק. אי אפשר לעזוב את זה ולכולם יוצאים קולות של "אווווו", "יהההה" וכאלה. 

לפעמים הדובים מגיעים די קרוב כדי לתחקר אבל ברב הפעמים הם היו במרחק סביר שדרש זום של המצלמה. בהקשר הזה יש התלבטויות הרות גורל והנה 3 כאלה שאני זוכר – האם לצלם עם המצלמה או עם הטלפון, לאורך או לרוחב, סטילס או וידאו.

סך הכל במהלך היום היו לנו כעשרה מפגשים עם 7 דובים שונים, בעיקר זכרים. באופן מפתיע חלק מהם נראו במצב טוב, ולא רזים כמו שציפינו. אפילו קיבלנו אחד שנעמד לשניה על שתי הרגליים!!
חוץ מזה ראינו גם איזה ציפור שנקראת טמרגן, אווזי בר, וגם סוג של ארנבת גדולה (Arctic Hare) אבל היא לא ממש זזה. אותי אישית זה פחות עניין ורק הייתי במוד של "עזבו אותי, תראו לי דובים!".

כשחזרנו ללודג' הייתה לנו הרצאה של מישהי מ-PBI שמנסים לבדוק איך דובים מתנהגים בסביבות משולבות עם בני אדם ועושים את זה באמצעות רדאר.

דב קוטב

היום השני התחיל קצת יותר רגוע, בקושי נסענו וכבר פגשנו דב אחד. הוא התחיל בהליכה לכיוון הלודג' וקצת התל בנו, בני האדם. אמר "אני אראה לכם" ונכנס מתחת ללודג'. הנענו כדי לעבור לצד השני ואז רואים ש… הוא לא שם! נעצר ממש מתחת וחזר לצד שממנו הוא בא.

ראינו עוד דובים וחלק אפילו עשו לנו תנועות ופוזות, שכמו שכבר אמרתי – אי אפשר להוריד מהם את העיניים. באמצע הנסיעה פתאום לוק הנהג עוצר ומצביע על איזה חיה. החיה בגודל של אצבע בערך, מן מכרסם קטל וחמוד שהכרתי אבל לא קלטתי עד כמה הוא קטן. כמובן שראינו אותו רק לחצי שניה ואז הוא רץ והתחבא מתחת לסלע.

צ'רצ'יל קנדה
טונדרה באגי

חוזרים הביתה

אחרי 48 שעות בשטח התחלנו את הדרך חזרה… חתיכת אופרציה. שעה וחצי בבאגי לנקודה ליד צ'רצ'יל, 20 דקות נסיעה לשדה התעופה, טיסה של שעתיים, ונסיעה למלון בוויניפג.

מדהים איך הכל תקתק – הכל בזמן, כל הנהגים מגיעים, כל התיקים שהגיעו בנפרד , פשוט מכונה משומנת שנראה שהם יודעים טוב טוב מה הם עושים. עד כדי כך שבאוטובוס מוקרן סרטון סיכום ובהגעה למלון כבר יש לנו חדרים.

ישנתי לילה ולמחרת בבוהוריים טסתי למונטריאול ומשם הביתה.

לסיום אספתי כמה פרטים מעניינים על הדובים.

מעניין אותכם לדעת עוד על דובי קוטב? ספרו לי בתגובות מה היה מעניין אותכם לקרוא

פוסטים נוספים על קנדה שאולי יעניינו אותך

לייק לואיז ומוריין לייק

לייק לואיז ומוריין לייק

האגמים המפורסמים של הרוקיז – לייק לואיז ומוריין לייק ניסיון להגיע ל-Lake O'Hara קמתי בבוקר למחרת וניסיתי את מזלי במבט

ג'ספר וסביבותיה – אגם מאלין, ספיריט איילנד, מפלי אטבסקה ועוד

ג'ספר וסביבותיה – אגם מאלין, ספיריט איילנד, מפלי אטבסקה ועוד

טיול בג'ספר והסביבה קמתי למחרת לבוקר די קפוא בג'ספר. קפוא אומר ששמשת הרכב הייתה מכוסה קרח. כדי למשוך קצת זמן

מה לאקו-סיסטם של ונקובר איילנד ולמלאכים?

מה לאקו-סיסטם של ונקובר איילנד ולמלאכים?

קצת על האקו-סיסטם של ונקובר איילנד רב האי הזה מורכב בעצם מיער גשם. אני מניח שמה שעכשיו קופץ לכם בראש

צ'רצ'יל – בירת דובי הקוטב של העולם

צ'רצ'יל – בירת דובי הקוטב של העולם

צ'רצ'יל – בירת דובי הקוטב של העולם היה לי חלום לראות דוב קוטב! דובי קוטב – מאיפה מתחילים דוב הקוטב

19 תגובות
  1. זיווה רענן הגב

    ערן, איזה חוויה מדהימה. ממש התרגשתי יחד אתך.

  2. רחלי הגב

    חוויה מרתקת, ערן. כתבת יפה וההתלהבות שלך פורצת מכל מילה. התמונות משגעות ואפשר להבין למה בחרת להגיע עד סוף העולם ימינה.
    אהבתי גם את הגרפיקה עם ההסברים. תודה

  3. ריבי הגב

    איזה חוויה שווה ומיוחדת! כבוד על הפרוט ועל הרדיפה אחרי חלומות.

  4. טרי הגב

    וואו!! אין מילה אחרת להגדיר את זה. קנדה מזמן כבר סומנה אצלי אבל איפה שאתה היית נראה מדהים! והפתעת לגמרי עם זה שפו הדוב היא בעצם דובה, מעניין איך קרה שהוא הפך לזכר

  5. ענבל זק - כבר אורזת הגב

    וואו איזה יעדים מיוחדים אתה בוחר לעצמך! נראה שהייתה לך שם חוויה מדהימה, חלום!

  6. מלי הגב

    חוויית חיים! נהדר שפרגנת את זה לעצמך!

  7. ניני אטלס הגב

    יופי של פוסט, הסברים והקשרים. ההתרגשות שלך מהחוויה מועברת בצורה נפלאה. צילומים מעוררי ענין וחשק. תודה 🙂

  8. רחל לבון הגב

    וואוו וואוו. הרגת אותי עם התיאורים שלך.
    גם הטיול שלי לאלסקה וקנדה התחיל מכך שרציתי לראות דוב בטבע. אז ראיתי דובה והגור שלה בצידי הדרך אבל זה לא הספיק לי. רציתי לראות דובים רבים. ורציתי לראות גם דוב לבן. מזמן אני עוקבת אחרי סבאלברד רק תמיד חושבת איך אעמוד בפני הקור הנורא. אז איך היה הקור באוקטובר?
    הגשת את המפגש עם הדובים בצורה מאד מעניינת ומותחת.
    תודה לך!!!
    רחל

    • The Laughing Traveller הגב

      איזה כיף לראות דובה עם גור!!
      גם אני עוד לא ראיתי דובים רבים ביחד, גם זה יגיע 🙂

      היה קר, והייתי מצוייד.
      בנוסף – בלודג' ובבאגי היה חימום טוב אז בכלל לא הייתה בעיה

  9. סהר הגב

    פוסט מקסים! היה כייך לחוות את החוויה דרך העיניים שלך

  10. Karen Bayer הגב

    מרגש ממש! ואיזה כיף לי שיש לי גלויה מזכרת של החויה הנפלאה שלך!
    מחכה לקרוא את החוויות הבאות שלך!
    קרן

  11. רבקה קופלר הגב

    איזה כיף לראות דובים דרך העיניים שלך! תודה שאתה חיל חלוץ בשבילי…

השארת תגובה