הפוסט הזה מדבר על מסלול טיול בנובה סקוטיה והוא הרביעי בסדרת הפוסטים על הטיול שלי בניו אינגלנד. להתחלת הטיול, בשמורת אכדיה במיין – לחצו כאן.

קייפ ברטון

אז איפה היינו? בדרך ל"אי" קייפ ברטון (הוא אי אבל ממש ממש קרוב ליבשה) ואם להיות יותר ספציפיים לבאדק, עיר מרכזית באיזור. מיד אחרי שחצינו את הגשר ועלינו על האי נכנסנו למרכז המבקרים לקבל קצת מידע. ישבנו שם עם איזה גברת שנתנה לנו הרבה מידע ועזרה לנו בתכנון לא רק של היום אלא גם של הימים הבאים. בהתחלה למשל חשבנו לנסוע לכיוון אגם Bras' d'Or אבל היא אמרה שזה לא ממש שווה את זה. היה לנו עוד רעיון שהיא ככה די פסלה והציעה אופציה שלישית – לכו תקנו משהו לאכול ב-Whycocomagh ותלכו לאכול אותו ב-Iona, שזה כפר קטן שבשביל להגיע אליו צריך לעלות על מעבורת של… דקה 🙂 . חוץ מזה שילמנו שם כבר את הכניסה לפארק שזה 7.80 דולר קנדי לאדם ליומיים.

טיפ: כשנכנסים למרכז מבקרים, אם אתם מרגישים שלא קיבלתם מה שחיפשתם, נסו להחליף נציג/ה. לפעמים זה כל ההבדל!

אז זה מה שעשינו. נסענו דרך כביש יפהפה ל-Whycocomagh (תסלחו לי שאני לא כותב את זה בעברית) ונכנסו לסוג של מינימרקט שאפשר להזמין שם סנדביצ'ים שמכינים במקום. הקטע המשעשע עם המקום הזה שכמה חודשים לפני זה הייתה עליו כתבה בכלכליסט! לקחנו איזה כריך הודו וצ'יפס כאלה בטעם מיוחד (שיט, שכחתי מה זה היה!). בשלב כלשהו הכביש נהיה צר יותר וממש כיף לנהיגה. הגענו ל"מעבורת" ליד Little Narrows, אבל זה בקושי מעבורת. באמת. רק עולים וכבר יורדים, וזה עולה 2$ לכיוון. בסופו של דבר עצרנו ליד איזה מוזיאון על גבעה ירוקה שהשקיפה על האגם ונהננו מהשקט, לא היה ציוץ! מדהים.

באדק – Baddeck

משם המשכנו לבאדק, ה"עיר הגדולה" ועשינו צ'ק אין ב-Telegraph House motel שהיה ממש נחמד. היה אחה"צ אז יצאנו לסיבוב קצר בשכונה 🙂 . מכירים את זה שאתם מגיעים לאיזה מקום ופשוט יש לו vibe טוב כזה? אז ככה הרגשתי שם, היה לי ממש כיף, קשה להסביר… בכל אופן, הגענו למועדון היאכטות של באדק ושתינו בירה בזמן שמישהו ניגן שם על גיטרה, מה שרק הוסיף לאוירה. כמובן שהמקום ממש יושב על האגם אז רואים כל מיני סירות ויאכטות ואפילו מגדלור קטן!

הלכנו לארוחת ערב במקום המפורסם של העיר, Baddeck Lobster Suppers, אבל בגלל שהגענו דקה לפני הסגירה (ב-8 בערב לעזאזל!) נתנו לנו להכנס אבל הודיעו לנו שנגמרו להם הלובסטרים 🙁 , אז הסתפקנו רק בסרטן. מסכנים. אחרי זה הלכנו לפאב שהיה מוחבא באיזה מרתף של מלון אבל היה ממש נחמד. שוב היה שם מישהו שניגן בגיטרה ואפילו הייתה לו מפוחית אז בכלל עפתי עליו.

טיפ: במיוחד בקייפ ברטון המסעדות נסגרות די מוקדם אז תכננו בהתאם!

שבת בבוקר והתעוררתי לפני חבר שלי אז החלטתי לעשות צעידה קצרה לאגם, לראות איך הדברים נראים בבוקר (אתמול הסתובבתי שם אחרי צהריים) עם תאורה שונה. היה יום מקסים והעיירה הייתה שקטה (כאילו שביום אחר היא סואנת), ממש יכולתי לשמוע את הציפורים… קניתי לי מאפין ושוקו חם במאפייה ממול המוטל והסתובבתי לי לאורך האגם.

קבוט טרייל

התקפלנו והתחלנו בנסיעה צפונה על ה"קבוט טרייל" לכיוון אינגוניש (שם סקוטי). יש להם קטע הזוי שם, לפעמים לאורך הכביש יש שלטים שאומרים "ברוכים הבאים לפארק" או "להתראות" למרות שתכלס אתה פשוט נוסע על הכביש האחד שיש שם! זה לא שיש ממש אופציה אחרת… הכביש מבאדק לאינגוניש מלא בחנויות אמנים קטנות כאלה שבחלקן עצרנו ואפילו קניתי כמה מזכרות.

כשעצרנו לתדלק ראיתי שלט מוזר. משהו בסגנון "תחנת רישום צבאים" אז הייתי חייב לבדוק מה זה אומר. מסתבר שציד צבאים חוקי באיזור הזה אבל ברגע שמתבצע ציד, חייבים להגיע לתחנה ולדווח כל מיני פרטים כמו למשל: זמן ומקום, סוג הרובה, סוג תחמושת וכד'.

הדרך הייתה ממש יפה אבל רגע השיא הגיע כשהיו כמה פיתולים בירידה ומיד אחרי זה פיתולים שעלו שוב. ברגע שסובבתי את הראש ראיתי מראה סוף! של קו חוף מלא בעצים צבעוניים!! זה מטורף ואין ברירה, חייבים לעצור ולצלם את זה. למרבה המזל יש מפרץ מתאים כי כנראה הם יודעים שאין ברירה…

הייקינג בקייפ ברטון

המסלול הראשון שעשינו היום היה Middle head (דרגת קושי בינונית). נקודת המוצא ממוקמת ממש ליד ה-Keltic Lodge ומסלול גולף, אחד מיני רבים שראיתי בטיול הזה 🙂 . המסלול עובר בין עצים (כמובן) ומספק נופים יפהפיים של האוקיינוס גם צפונה וגם דרומה! זה היה מסלול מושלם, לא קשה מדי, מעניין, מגוון ועם נוף חבל על הזמן. עצרנו בקצה להנות מהנוף עם בירה ומשהו לנשנש.

משם המשכנו לחוף אינגוניש והרגשנו קצת כמו בבית רק שהמים היו קפואים. אחר כך נסענו ל-Green cove שממש רק חונים ויורדים לראות מפרץ קטנטן ואז נסענו לעשות עוד מסלול הליכה בשם Jack pine (דרגת קושי קלה). במסלול הזה יש יער ייחודי וחוץ מזה עוד פעם נופים ממש יפים. דרך אגב, עוד משהו בקשר לשלטים שלהם – מאיזה שהיא סיבה לא ברורה הם בחרו להדגיש את המלה trail במקום את שם המסלול. אז כשחפשים מסלול ספציפי צריך לשים לב.

המשכנו צפונה עד Neil's Harbour שם ראינו מגדלור קטן והמשכנו על כביש יפה (scenic route) עד ל-White Point. זה קטע, שכל פעם כשאתה חשוב שראית את החור הכי נידח ever, מגיע משהו יותר "חורי". קודם קייפ ספליט, אחרי זה Iona ועכשיו זה.

את הלילה העברנו באינגוניש ואכלנו ארוחת ערב במסעדה שהייתה מפוצצת וחיכינו בתור איזה חצי שעה, אז גם השירות הושפע מזה… (לא היו עוד הרבה אופציות ולא רצינו להסתכן בגלל שהיה כבר מאוחר, 8 כזה). התכנון למחרת היה לעשות ה"סקייליין טרייל" שזה ההייק הכי מפורסם בקייפ ברטון אבל כשהסתכלנו על התחזית, לא הייתה לנו סיבה להיות אופטימיים…