אחרי שני לילות ב-Cilaos הגעתי ל-Saint Pierre שנמצאת בדרום מערב האי. לקח לי קצת זמן למצוא את ה"גסט האוס" (קשה להגדיר את זה… אולי יותר נכון לקרוא לו מלון בוטיק) כי מספרי הבתים ברחוב לא היו בדיוק לפי הסדר. בסוף הצלחתי. המקום, Le Jardin Mandaline, שייך לשני חבר׳ה שהיו ממש נחמדים. התמקמתי בחדר ודיברנו קצת באנגלית/צרפתית. 

דרום ראוניון

התלבטתי מה לעשות והחלטתי לנסוע לראות את האיזור של הלבה, Grand Brule בצד המזרחי של האי. הם המליצו לי על כמה עצירות בדרך. 

הראשונה הייתה מן מקום פראי זה Cap Mechant, שהים פוגש צוק יבשתי כזה (בלי חוף). ממש יפה, בדיוק הדברים שאני אוהב. הזכיר לי קצת את ה-Kilt Rock שראיתי בסקוטלנד עם ש' (שמות החברים שמורים במערכת). צילמתי שם קצת, כולל תמונות עם המוט סלפי שקניתי ממש לפני הנסיעה.  

 

המשכתי לנסוע לנקודה הבאה שהם אמרו, איזה מפלים ״רק עשרים דקות סיבוב״. ירדתי מהכביש הראשי לטובת המפלים ואני עולה עם הדרך, מתפתל… (אני מזכיר שרק בבוקר חזרתי מחתיכת פיתולים אז לא ממש בא לי עוד פעם…) טוב, אז אני עולה ועולה ולא רואה שום סימן או שלט. מסתכל על המפה ורואה שמתישהו נגמר הכביש. הקיצר, הגעתי למקום שפרקטיקלי נגמר הכביש וכששאלתי שם איזה איש איפה אנחנו, הוא ענה שזה לא על המפה! 

היו חתיכת פיתולים, כביש ברוחב אוטו אחד, אין מקום להסתובב אפילו, אבל מה שכן היה יפה. צמחייה (קנה סוכר) בערך בחצי גובה, מה שאומר שניתן לראות את הים, בצבע כחול יפה כזה. אחרי ההרפתקה הזאת אמרתי שאני לא עושה יותר דברים כאלה וממשיך למטרה העיקרית שלי – הלבה.

גרנד ברולה - לבה שהתפרצה מהר געש

הגעתי לשם וזה די מרשים. 

בהתחלה האמת זה סתם נראה סלעים כאלה, אבל אחר כך רואים איך זה משתנה עם השנים. מה זה אומר? איפה שעברו מעט שנים יחסית, 5 נניח, מתחילה צמחייה מאוד מאוד בסיסית, משהו כמו חזזית. במקומות שעבר יותר זמן, רואים כבר צמחים יותר רציניים. לאורך הכביש, כל כמה זמן, יש שלט שאומר מאיזה השנה הלבה פה. האמת שלא כל כך הבנתי את זה כי לא הייתה התפרצות כל שנה אבל ניחא. 

המשכתי עד Saint Rose, שם יש כנסייה שהלבה הקיפה אותה והתקשתה. מעניין איך היא לא נכנסה פנימה… הדרך חזרה עברה בלי ארועים מיוחדים.

בערב הייתה לי דודא לפיצה אז ביקשתי המלצה. הוא נתן לי משהו לא רחוק מדי, אבל במזג אויר הזה, סטייל תל אביב, אתה מזיע די מהר. הגעתי למקום של הפיצה וזה היה כמו כבשן! אז הזמנתי וחיכיתי בחוץ, כי בפנים היה בלתי נסבל. דווקא הייתה פיצה טובה חחח. 

חזרתי הביתה, שמתי שעון ל-5 ו…

השארת תגובה