באנף קנדה
הרוקיז הקנדיים… וואו, מאיפה להתחיל? בגדול רכס הרים שנמשך מבריטיש קולומביה, קנדה בצפון עד ניו מקסיקו, ארה"ב בדרום.
אם נתמקד בחלק הקנדי אז מדובר בשתי שמורות עיקריות ועוד שתיים יותר קטנות שממש צמודות אליהן (לא יודע למה חילקו את זה… ההפרדה לא מורגשת כשמטיילים). באנף היא השמורה הדרומית בין השתיים ויותר קרובה לקלגארי, ואילו ג'ספר היא הצפונית. שתי הקטנות הן יוהו וקוטנאי.
התכנון שלי היה לנחות בקלגארי ולנסוע לבאנף, משהו כמו 3 שעות נסיעה. נחתתי והלכתי לקחת את הרכב. ברגע של נהנתנות/התרפקות על איך היה לי כיף בילוסטון, החלטתי לשדרג את הרכב ולקחת ג'יפון! זאת אמנם תוספת קטנה במחיר אבל בדיעבד ממש שווה (לי) את זה.
ידעתי שאני נוחת בערב מאוחר (8 וחצי כזה) ולכן הזמנתי מראש מלון בקרבת שדה התעופה. למחרת בבוקר יצאתי לכיוון באנף, לא לפני שעצרתי לסידורים. קודם כל קניון כדי לקנות סים מקומי. אחסוך ממכם את כל ההרפתקה, רק אגיד שציפיתי שזה יילך יותר בקלות… ואחרי זה עצירה בסופרמרקט גדול כדי להצטייד למהלך השבוע, צריך קצת דברים שיהיו באוטו – לחם, נקניק, פירות, ירקות וכו'.
טיפ: אם רוצים קצת לחסוך בכמות הג'אנק שאוכלים מומלץ שתהיה באוטו שקית של גזר גמדי (baby carrots) – אחלה נשנוש!
מבאנף ללייק לואיז
3 שעות מאוחר יותר הגעתי לבאנף, קניתי כרטיס כניסה שנתי ב-68$ (זה נהיה משתלם מעבר לשבוע) שתקף לכל השמורות וכשהגעתי להוסטל שלי (כל הלינות בטיול הוזמנו מראש) ראיתי שהחדר היה ממש פיצי, בקטנה. שאלתי אם יש איזה המלצות למזג אויר כזה כי מן הסתם אין טעם למשל לעלות לתצפית כשבקושי רואים משהו.
איזור באנף
קניון ג'ונסטון
למחרת קמתי מוקדם וניסיתי לראות זריחה. קפצתי ל-Vermilion lakes אבל היה אפור מדי. חזרתי להוסטל לאכול ארוחת בוקר מינימלית והתכנון היה לנסוע צפונה לכיוון Lake Louise. יש שתי דרכים להגיע לשם, אחת על הכביש המהיר והשניה שהיא קצת יותר איטית אבל יותר יפה, אז כמובן שבחרתי בה (גם כל הספרים והפורומים אומרים לנסוע בה אז זאת לא החלטה קשה), קוראים לה Bow Valley parkway.
בדרך עצרתי ב-Johnston canyon שהוא גם יחסית מתאים למזג אויר מעונן/גשום כי הולכים בתוך קניון והנוף קרוב (כלומר זה לא איזה תצפית על אגם או משהו כזה). מבחינת טמפרטורה היה מושלם (עבורי) – 6 מעלות, אבל! זה לא כמו בארץ, לא יודע איך להסביר את זה, אולי בגלל שאין רוח. המסלול עצמו בקניון לא ארוך מדי אבל יש אפשרות להמשיך אותו למה שנקרא Ink pots שזה מעין בריכונות קטנות כאלה,יעני "כתמי דיו" (תרגום חופשי).
שמורת Yoho
אמרלד לייק
היה כבר יחסית מאוחר (סביבות 5 כזה) אז יצאתי למסלול מעגלי שאמור להיות קל בגלל שהוא שטוח. היה באמת יפה כי לאגם היה צבע מיוחד כזה. כחלק מהמסלול עוברים ב"דלתא" של האגם כלומר המקום שממנו הוא מתמלא אז כמובן שזה היה חלק בלי עצים… ואחרי זה הגעתי בעצם לגדה השניה של האגם, ששם… הצמחייה הייתה שונה באופן בולט.
זה קורה בגלל הזוית של ההרים שגורמת לזה שצד אחד יהיה פחות מואר, יירד יותר גשם, הבדלי לחות וכו' אז צמחייה מתפתחת באופן שונה, כשבצד הזה היו ממש שרכים וסוג צמחייה שמתאים למקומות לחים. היה מעניין לראות את זה. בסוף המסלול עוברים דרך לודג' (שנראה) יקר אבל הגגות שלו מתמזגים עם הצבע של האגם, מיקום פצצה!
לייק לואיז
הגעתי למלון Deer Lodge ב-Lake Louise (מומלץ בחום!) אבל החדר עוד לא היה מוכן אז חיפשתי את ה"עיר" רק כדי להבין שאין באמת עיר כזאת, זה כולה מרכז מסחרי עם חניה יותר גדולה מהמרכז עצמו, ושם גם נמצא מרכז המבקרים. תמיד טוב לעבור שם לקבל קצת מידע ורעיונות.
ג'קוזי פרטי בשלג!
מהון להון כבר היה אחרי צהריים והחדר שלי היה מוכן. פתאום קלטתי כמה הוא קרוב לאגם, ממש מרחק הליכה! אז קפצתי לראות אותו בפעם הראשונה (ספוילר: יהיו עוד הרבה). האגם יפה אבל הצבעים לא היו להיט בנקודת הזמן הזאת.
חזרתי לחדר ונזכרתי שיש hot tub! אז החלטתי לבדוק אותו… הוא היה ממוקם בחוץ, כלומר תחת כיפת השמיים, בחוץ 2 מעלות בערך ו…יורד שלג! אני לבד בג'קוזי הזה, פשוט מ-ו-ש-ל-ם!!! נוף של הרי הרוקיז ואני יושב לי ככה ב"מעיין חם", אכן תמונה סוריאליסטית.
קמתי למחרת בבוקר, מסתכל דרך החלון ולא מאמין. משפשף את העיניים כדי לוודא ו… לא, לא חלמתי. הכל לבן!!!! כל הלילה ירד שלג, איזה מראה זה, קשה לתאר, ואני תל אביבי שכמותי מלא התלהבות. מהר מהר, לפני ארוחת הבוקר ויותר חשוב, לפני שכל התיירים מגיעים, הלכתי לאגם. איך אתאר את הצבע שלו? אפור/ירוק כזה כשכל העצים מסביב מכוסים שלג… הייתי ספיצ'לס!!
כמובן שצילמתי יםםםם תמונות מנקודת התצפית הראשית ואז התחלתי ללכת מסביבו לקבל עוד זוויות. אחרי שקצת מיציתי חזרתי ללודג' לאכול ארוחת בוקר שאחריה החלטתי שאני יוצא למסלול שמתחיל באגם ומטפס למעלה, Lake Agnes tea house.
הליכה בשלג
כשחזרתי הצבע כבר היה ממש טורקיז חזק כזה, מהמם. אני מתחיל ללכת בשביל, כמובן במגמת עלייה ולא הרבה אחרי זה מתחיל לרדת עליי שלג. אין דבר יותר כיף מזה! זה שלג רך וכיפי כזה, ואני כזה "רק שלא יפסיק". גם ככה הכל כבר צבוע לבן אבל לא יזיק "לתחזק" את זה. אתה הולך בשביל מכוסה שלג, העצים מכוסים שלג, מדי פעם עוד מצליחים להגניב איזה מבט לעבר Lake Louise וככה הולכים בסבבה. כל הזמן הזה, בחוץ בערך 4-6 מעלות ואני עם חולצת dri-fit ומעיל גשם, זהו!
בדרך ל-Lake Agnes עוברים דרך Mirror Lake אגם קטן עגול יפה כזה וממש כהה. אז כשהוא עוד מוקף בעצים לבנים זה יוצר מראה מיוחד כזה. המשכתי לעלות עוד, לכיוון Agnes ובסוף כשהגעתי רואים setting נחמד כזה עם ה-tea house והכל אבל דווקא מהאגם פחות התלהבתי.
גם לא ישבתי לשתות תה, אבל מה שכן עשיתי המשכתי ללכת עוד קצת לתצפית מטורפת! קוראים לזה ה-Beehive וכשהתחלתי ללכת לשם פתאום גם יצאה שמש, אז יצאו לי תמונות מטורפות!! קלטתי את Lake Louise במלוא "טורקיזיותו" וגם הצלחתי לתפוס אותו ואת Mirror Lake ביחד אז רואים את השוני בצבעים. בהחלט אפשר להגיד שהמסלול היה מתגמל!! כולי הייתי ב-high כזה. ועכשיו התחלתי בדרך חזרה…
נחסוך את כל התיאור כי תכלס זה אותו מסלול. חזרתי לאוטו שעוד היה מכוסה בשכבה מכובדת של שלג ואמרתי שניסע ל-Moraine Lake מרחק 15 דקות נסיעה משם. בגדול זה האגם שגרם לי לחשוב על הרוקיז הקנדיים בתור יעד. ראיתי איזה תמונה שלו באינטרנט ואז התחלתי לקרוא! אז היו לי ציפיות גבוהות ממנו.
מוריין לייק
החניתי והלכתי לראות אותו. הוא אמנם לא נראה כמו בתמונה שזכרתי אבל יפה בצורה שונה. בגלל שעכשיו התפאורה מסביב הייתה שונה, שמיים לא בדיוק כחולים ומצד שני עצים והרים מכוסים שלג – כל הדברים האלה ביחד משפיעים על הצבע של המים.
בכל זאת אמרתי שננסה לראות אולי מזווית אחרת זה ישתנה, אז יצאתי להליכה סביב האגם וזה פרט חשוב – כמעט בכל האגמים יש מסלול שהולך לפחות לאורך גדה אחת שלו.
אז באמת, ההליכה מאפשרת לקבל מבטים שונים על האגם. חזרתי לנקודת המוצא וראיתי שיש גבעה קטנה שנקראת Rock pile ממש בשפיץ של האגם, אז טיפסתי עליה והיא מספקת לוקיישן טוב לתמונות ומבט טוב על כל הפסגות שמקיפות את האגם, 10 במספר.
שביל חסום בגלל דובים
אחרי זה היה קטע… כולי הייתי באנרגיות טובות כאלה ואמרתי שננסה לצאת לעוד מסלול. א-מ-מה? על תחילת השביל שמו ממש שלט כזה שאף אחד לא יוכל להגיד שלא ראה, שכדי לצאת לשבילים באיזור הזה צריך קבוצה של מינימום 4 אנשים בגלל סכנת הדובים!
היות והייתי אחד זה היה קצת בעייתי אז חיכיתי כמה דקות לראות אם מגיעים אנשים אבל בגלל שהיה כבר מאוחר (אחרי 4) לא ממש הגיעו… באסה. אצטרך להגיע לכאן שוב.
פעם שלישית גלידה
חזרתי ללודג' שלי והלכתי שוב ל-hot tub אבל לא היה כזה כיף כמו ביום הקודם. דבר ראשון לא ירד שלג ולא היה מספיק קר בחוץ, ודבר שני – היו עוד אנשים… התנגבתי וכו' ועדיין היה אור בחוץ אז אמרתי שנקפוץ לאגם, ננסה לראות שקיעה, וכך היה! אתם עוקבים? פעם שלישית באותו יום!!
שקיעה עם שמיים צבעוניים כאלה לא ראיתי אבל שמתי לב לעוד מסלול, שהיה לכאורה קצר. השלט אמר משהו כמו 1.7 קילומטר אז אמרתי לעצמי "יאללה בקטנה, נעשה כמה דקות ונחזור לארוחת ערב". מה שהשלט לא אמר זה שהכל בעלייה…
אז אני מטפס לי וגם קצת שורק ומזייף לעצמי למקרה שהדב מאזין. כבר התחיל להיות מאוחר וחשבתי לחזור כי במהלך השביל אין שלטים שאומרים מה המרחק שנשאר. בסוף ראיתי איזה נקודת אור וזאת אכן הייתה התצפית. הייתה תאורה יפה כזאת, דמדומים ומה שעוד היה יפה זה שהפעם הזווית הייתה שונה ממה שראיתי עד עכשיו אז הייתי מבסוט.
למחרת ביקרתי בשני האגמים שוב…
תמונות מדהימות! כיף לקרוא ולהסתכל
מקסים ועוצר נשימה 🙂